שטרות
ושטרות מזוייפים
לפי
חוק בנק ישראל ההילך החוקי היחיד הוא השקל.
צ'אק
המחמאה- יכול להיות שטר חליפין. מספרת מקרה שבו בנקים
הטילו עיקול על עדרי בקר של מושבים והם הציעו את התשלום והבנקים טענו שיש לשלם
בשקלים את חובם.
סעיף
73 לפקודת השטרות- המשמעות של שטר חליפין-
מדובר בהוראה מאת אדם לחברו. מושך הצ'ק (זה שיש לו כסף בבנק), נותן הוראה באמצעות
הצ'ק לשלם למוטב סכום X.
המרצה
מראה תמונה של צ'ק. יש את שם החברה המשלמת והמוטב. אוחז כשורה מתגבר על פגמים
במהלך כתיבתו של הצ'ק.
·
לשרטוט
"למוטב בלבד" עם קרוס – המשמעות הוא שכדי לקבל את הכסף צריך להכניס את
זה לחשבון שלו בלבד ולא ניתן להעביר את הצ'ק למישהו אחר.
·
כשיש
קרוס בלי שום דבר- צריך להעביר לחשבון בנק- לא משנה לאיזה.
·
הפקדה
של צק בבנק- היא עד חצי שנה.
שיקים,
כרטיסי אשראי, העברות בנקאיות, סחר חליפין (סחורה בעין).
בספרו
מהותו של שטר- השופט ברק כתב שלטר יש 3 מימדים-
1. מסמך סחיר אשר דיני הסוחרים חלים עליו, ככל
שהסחר הוא בהתאם לפקודת השטרות וביום המימוש הבנקאי משלם זאת.
2. חפץ- אשר דיני הקניין הכליים חלים עליו ואפשר
למכור אותו. אפשר לעשות ניכוי שטרות – למכור לשטר שמועד פרעונו עתידי.
3. חיוב- אשר דיני החיובים הכלליים חלים עליו. אחד
מפסה"ד של ברק החיל לגבי דיני שטרות לגבי צד קרוב לפחות דיני חוזים רגילים.
זה לא משהו מתמטי שחתמת אז אתה חייב. כשמחילים את דיני השטרות מתחילים לבחון את
דיני החוזים והאם התקיימו וזה הפך הכל למורכב יותר.
בנוסף
לפי ברק, האוחז בשטר זכאי על פיו רק אם בידו הזכות להחזיק בשטר:
"...האוחז
בשטר-כמשמעות מונח זה בפקודת השטרות-זכאי על פיו רק אם בידו הזכות להחזיק בשטר.
קיומה או היעדרה של זכות זו נקבע על פי הוראותיה המיוחדות של פקודת השטרות, ובהעדר
הוראות כאלה, או במקום שהן אינן חלות, על פי הדין הכללי הקובע את זכות ההחזקה בחפץ...הזכאי
להחזקת השטר על פי הדין הכללי האמור זכאי
על פיו גם אם הוא אינו אוחז בשטר, כמשמעות מונח זה בפקודת השטרות, וגם אם הוא לא
אחז בשטר בעבר."
סעיף
3 מגדיר שטר חליפין:
שטר חליפין מהו
3. (א) שטר-חליפין הוא פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל
חברו, חתומה בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או
לפקודתו, או למוכ"ז, סכום מסויים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן
לקביעה.
(ב) מסמך
שלא נתקיימו בו תנאים אלה, או שיש בו פקודה לעשות מעשה בנוסף על פרעון כסף, איננו
שטר-חליפין.
(ג) פקודה
לפרוע מתוך קרן מיוחדת אינה פקודה ללא תנאי כמשמעותו בסעיף זה; אבל פקודה לפרוע
שאין בה סייג אלא שיש בצדה נקיבת קרן מיוחדת שממנה יחזור וייפרע הנמשך, או נקיבת
חשבון מיוחד שלחובתו ייזקף הסכום, או הודעה בדבר העסקה המשמשת עילה לשטר – היא
פקודה ללא תנאי.
(ד) על
שלוש אלה אין השטר נפסל;
(1) על
שאין בו תאריך עריכתו;
(2) על
שאינו מפרש הערך שניתן בעדו או שאינו מפרש שניתן בעדו ערך כלשהוא;
(3) על
שאינו מפרש את מקום המשיכה או את מקום הפרעון;
אלא שלעולם, באין מקום
פרעונו של השטר נקוב במפורש, יראו כמקום פרעונו את המקום שניקב כמקום עסקו של
הנמשך, או כמקום מגוריו.
נקבע
ששטר צריך להיות תקין על פניו.
מה
קורה אם הצ'ק נכתב בעט אדום? האם רק כחול או שחור תקין על פניו? נקבע שזה לא פוגם
והבנקאי חייב לכבד.
אימו של חותם שיק בשם חברה משותפת אינה
מחוייבת בשיק – בנק פועלים נ' ורד הלבשה
עניין
ההוצאה של הצ'ק – מסירה ראשונית של שטר חוב כשהם שלמים בצורתם. אם אני קבלתי צ'ק
חלקי או שלם וחתמתי ושמתי במגירה אבל התכוונתי לתת אותו בעתיד ומישהו לקח אותו
מהמגירה – מכיוון שהוא חלקי לא נחשב שאתה אוחז כשורה בצ'ק אלא רק מחזיק בצ'ק
וייתכן שלא יקבל את הסכום. אם זה צד ג' שלא ידע על הנסיבות זה תופס. יד 5 או יד 6
לא יודעים איך זה התגלגל.
המשלם
במזומן זוכה בבעלות מלאה על החפץ אותו הוא רוכש.
מה
קורה אם הצ'ק מזויף?
לרנר
"דיני שטרות"
ברק
"זיוף במשיכת שיק= מטרה ואמצעים בחלוקת הסיכון
הצ'ק
או ההמחאה הוא כמו כסף ברגע שפודים אותם. ואם הצ'ק מזויף הוא כמו נייר. כמו תשלום
בכסף מזוייף שאינו כסף בהגדרה ורכישתו אינה רכישה.
מישהו
שמצא פנקס צ'קים וזייף את החתימה והסכום, הכל.
כדי
שיכבדו את הצ'ק הוא צריך לענות על כל הקריטריונים לפי פקודת השטרות. מה קובע
המילים או הכתב יד- המילים- אבל הבנק יחזיר את הצ'ק.
ברמה
העקרונית לא צריך להיות הבדל בין כסף מזויף לבין צ'אק מזויף. במילים אחרות – אם
שילמנו בשיק מזויף שילמנו בנייר חסר ערך, מכאן שלא שילמנו, ומכאן שניתן לדרוש
מאיתנו בחזרה את המימכר שרכשנו.
מה
קורה אם הבנק מבצע את מכירת השטר ונפלו פגמים? בעליון נקבע שלא ניתן לומר שעיסוקו
הרגיל של הבנק הוא מכירת שטרו ולכן לא חלה תקנת השוק.
זוסמן
קובע בספרו-:"באין חתימה אמיתית-אין מסמך,
ובאין מסמך אין סחרות". טענה מעין זו הינה טענה חפצית, כלומר שלא קיים בכלל
חפץ כזה לאור הפגם הקנייני שנפל בו. ואם לא קיים חפץ, לא ניתן לסחר אותו, ואם לא
ניתן לסחרו – אין זה שטר, שהרי אחד המאפיינים את השטר – זה סחרותו". המרצה
מסכימה.
השופט
ברק מקשה – אם זו היתה הנחת היסוד היחידה והנכונה, הכיצד מכירה פקודת השטרות בכך
שהשטר לא פסול אם חתימת ההיסב מזוייפת או אם הקיבול מזוייף? (עמ. 81 לספרו) אדרבא
מי שרוכש שטר בתמורה ובתום לב נהנה מזכות עדיפה בשטר. הקושי להבנתו היא שלטענת
זוסמן חתימה מזויפת גורמת לכך שהשטר לא שווה דבר – אבל אנחנו יודעים שצד ג' יכול
לקבל תשלום בגינו גם אם בשרשרת מישהו זייף.
היום
זה פחות רלוונטי לטענת המרצה.
היום
אם מישהו זייף את החתימה והבנק לא בדק את החתימה – בעל החשבון זכאי לכספו עקב
רשלנותו של הבנק שלא בדק החתימה.
המרצה
מציינת שאם אדם מקבל צ'ק שנראה בסדר ולא כתוב למוטב בלבד. יש חתימה וסכום. תאריך
קרוב. יש חתימת היסב והוא משלם עבורו – כשהוא בא לפרוע הוא אוחז כשורהויכול להתגבר
על כל מיני דברים כמו זיוף היסבים ולפי ברק גם על זיוף ממש.
פס"ד
שטאובר- חברה בע"מ פקיד זייף את חתימת המנהל על גבי
שיקים, והבנק חייב את חשבון החברה בסכומי המשיכות. נפסק כי מקום בו ידע לקוח של
הבנק בפועל או שחייב היה לדעת שחתימתו זויפה והוא שתק, ושתיקתו גרמה לנזק- הוא
מנוע מלטעון כי חשבונו חויב בסכומי השיקים המזויפים. החברה קיבלה מידי פעם העתקי
חשבון מהבנק ולכן יכולה הייתה לראות שחויבה שלא כדין.
שיקים
מזוייפים שמסר שותף לא יחייבו את שותפו – שלמה אוברבאום נאמן על נכסי שותפות
נ' בנק פקאו
שיקים
מזוייפים לאורך זמן על ידי שכיר לא יחייב לחובת הבנק לאור דפי החשבון שנלשחו ללקוח
טטננבאום נ' בנק לאומי
חלפן
שקיבל שיק מזויף ומסר את תמורתו אינו חייב בעצמו- צ'רקוב נ' חברת השמירה
הבנק
אינו חייב לפי שיק מזויף, אך חויב במחצית השיק לגבי חלפן שאינו יודע עברית קופת
אשראי נ' מוסטפא עוואד
מניעות-
בית משפט אמר שאם במשך X זמן החשבון של החברה חויב והחברה ראתה והיא לא הגיבה, היא תהיה
מנועה מלהעלות את הטענה שהצ'קים מזויפים. זה העיקרון שיושם כאן.
ב-ע"א(מחוזי
ב"ש) 204096/יורשי המנוח אליאס אבוקסיס ז"ל נ' בנק דיסקונט לישראל ( תק.
מחוזי 2001(2)24860. כאן נמשכו כספים משותפות, כשאחד השותפים זייף חתימה ומשך
כספים שלא כדין. ניסו טעון אשם תורם של הבנק – אבל ביה"ש המחוזי דחה זאת
בהסתמך על הילכת שטאובר.
ע"א
542/87- קופת אשראי וחיסכון אגודה הדדית בע"מ נ' מוסטפה בן אחמד אוועאד ואח'-
השופט דב לוין חוזר על ההלכה של שטאובר.
המשיבים
היו חלפני כספים ושילמו כספים תמורת שיקים בנקאיים מזויפים על שם המערער. תבעו את
סכום השיקים בעילה של זיוף שיקים ונפסל- תבעו בעילה של רשלנות והייתה חלוקה
מסוימת.
ת.א
57191/06- ברק ח.פ שירותי מזון בע"מ נ' נחום אורי, אוחנה קרין ובנק דיסקונט
לישראל- שטר שחולל והיה חלק ממספר שיקים שהתקבלו אצל
התובעת, שעסקה בניכיון שיקים. השיקים נחזו להיות חתומים על ידי נתבעת 2.
נקבע
כי התובע (ברק ח.פ שירותי מזון בע"מ) היה רשלן כשקיבל לניכיון שיקים בסכומים
גבוהים ללא בדיקה מוקדמת של זהות בעל השיק ומבלי לערוך רישום מסודר של העסקה.
נתבעת
2 (אוחנה קרין) התרשלה בכך שהסכימה לשמש איש קש בעבור דודה שהיה מסובך בחובות רבים
ומכאן קמה חובתה כלפי צד ג'.
נתבעת
3 (בנק דיסקונט) הפר חובת אמונים כשהסכים לאפשר לנתבעת 1 לפעול ללא יפוי כוח.
לכן
חולקה התרשלות כך- התובע- 40%, הנתבע 3- 30%, הנתבעת 2- 30%.
השופט(מנחם
קליין) מסתמך על מאמר של השופט ברק: זיוף
במשיכת שיק: מטרה ואמצעים בחלוקת הסיכון בין הבנק ללקוחות (פורסם ב-נבו) ממנו עולה
כי אין זה מוצדק להטיל את מלוא הסיכון על הפרט, שעשוי להתמוטט תחת העומס, אלא יש
לפזרו על החברה כולה או חלקים ממנה, באופן שכל פרט ישא רק בחלק זעיר ממנו.
כדי
להשיג מטרה זו ללא התערבות המחוקק יש להטיל את הסיכון הראשוני על אותו פרט במשק
שהינו נושא סיכון טוב. נושא הסיכון הנובע מזיוף שטרות הוא הבנק, מכיון שהוא מסוגל
לגלגל את הסיכון הסופי על כלל המשתמשים בשירותי הבנק, וזאת בין השאר באמצעות ביטוח
מפני זיופים.
נתן
אדיר נ' עיריית חולון -החזרת כספים שנמשכו מעיריית
חולון על ידי שיקים מזוייפים
ת.א.
163122/09 שחף לווי פיננסי נ' פרחי- שיקים נגנבו ממשרד
של שחף ליווי פיננסי והופצו לאחרים. כאן החתימה היא אמיתית אבל ההוצאה והסיחור היה
לא בסדר- כי לקחו את הצ'קים החתומים מהמגירה.
נפסק
כי השטרות והשיקים אמורים להיות בעלי ערך כשהם ממלאים את הוראות הפקודה. שיק גנוב
אינו עומד בהגדרה של הוצאה שמשמעה מסירה ראשונה של שטר, כשהוא שלם ותקין על פניו
לאדם שנוטל אותו בתור אוחז.
היעדר
פעולה מעין זו פוגם בזכות הקניין הגלומה בשיק. אם לא הוכח שהנתבע היסב את השיק
כלומר החתימה שלו בהסב מזויפת- לא ניתן לחייבו בתשלומים.
המרצה
מדגישה המושך (מוציא הצ'ק) לא צריך לשלם. הבנק שילם עבור צ'ק זה ולכן הוא צריך
לשלם חזרה. הבנק נתן כסף למרות שלא מולאו כל האלמנטים ולא בדק ולכן הוא שישלם.
מקרים
·
שיק
של חברה שבצד חותמת החברה מופיעה רק חתימה של מורשה החברה במקום 2 חתימות- האם יש
לקבל את הצ'ק? לא.
·
שיק
שזוייפה בו חתימת המושך- האם יש לקבל את הצ'ק? לא.
·
שיק
שחתום אבל ריק, שהלך לאיבוד, ומולא על ידי המוצא הישר לפקודתו והוגש לפרעון בבנק-
האם יש לקבל את הצ'ק? כן.
·
שיק
שזויפה בו אחת מחתימות ההיסב על גבו- האם יש לקבל את הצ'ק? עד החתימה המזויפת משלמים.
·
שיק
מזויף שהבנק עשה עליו ניכיון שיקים (דיסקונט) והוברר לו שהוא מזויף לאחר מכן- האם
יש לקבל את הצ'ק? כן.
שטר בון פורבל – שטר חליפין. חלים עליו כללים
כמו של צ'ק. בשטר כזה לא כותבים תאריך אלא משאירים אותו פתוח ומקבל השטר יכול
להוסיף תאריך. חלים גם ילו הכללים של חצי שנה או שנה. אפשר לפנות לערבים כמו לחייב
העיקרי החתומים על השטר ואין להם הגנות (חוץ מהגנות החייב עצמו – למשל בשטר של
שוכר דירה אתה גם יכול להעלות טענות שהשוכר יכול להעלות). בצ'ק אם יש נסבים אתה
יכול להיפרע מכל אחד מהם ולא רק מהאחרון. עניין התביעה מהערבים ישירות – מזכיר את
עניין הערבות הבנקאית האוטונומית. בדר"כ ערבות היא טפלה לערבות העיקרית.
חוק
כרטיסי חיוב- 1986-
כרטיס
אשראי- "לוחית או חפץ לשימוש חוזר
לרכישת...". מדובר בקשר ישיר בינינו לבין נותן הסחורה.
כרטיס
בנק- כספומט.
כרטיס
חיוב- כרטיס בנק, כרטיס נטען וכו'.
יש
יחסים חוזיים בין לקוח לבין חברת האשראי והוא נעשה באמצעות הבנקים. כמו כן יש
יחסים חוזיים בין ספק סחורה לבין חברת האשראי. (חוזה בין חברת האשראי ללקוח, בין
הלקוח לבנק שמרשה לחייב עבור חברת האשראי, בין חברת האשראי לבנק ובין הספק לחברת
האשראי). אני מקבל באמצעות הבנק כרטיס של חברת אשראי. כשמגיע המועד לתשום החיובים
יש הוראה קבועה שחברת האשראי יכולה לחייב את החשבון שלי בסכום שרכשתי באותו חודש
והבנק חייב לשלם לחברה.
לספק
כדאי כי יש לו ביטחון של קבלת הכסף מחברת האשראי.
ההתקשרות
בקשר לכרטיס אשראי הוא לשנה בלבד- וכל אחד משני הצדדים יכול לסיים את זה בהודעה
מראש מבלי לנמק. והמחוקק מאפשר אחרי שנה בהודעה להאריך בהודעה נוספת. לא לבלבל את
זה בהוראות טלפוניות- שכן התקשרות ראשונית חייבת להיות בכתב.
אין
הרבה פסיקה על כרטיסי אשראי, בעיקר מחוזי ושלום, וגם הפסיקה שלהם חוזרת בעיקר על
החוק. לכן המרצה מזכירה סעיפי חוק נבחרים.
אם
הולכים לחוק כרטיסי חיוב נראה שלא מדובר רק בכרטיס אשראי. בשיעור האחרון דברנו איך
אני מקבל כרטיס אשראי – יש הסכמים בין כל הגורמים – בעל הכרטיס, חברת האשראי, הבנק
והסוחר. החברה מתחייבת לשלם לעסק הכל במכה אחת גם אם מבעל הכרטיס הסכום יגבה
בתשלומים.
מתי
מתחילה ההתקשרות הראשונית לעניין הכרטיס? התקשרות בכתב עם החברה. מרגע קבלת הכרטיס
מתחילה ההתקשרות. המשך ההתקשרות יכול להיות בע"פ. בעקרון הכרטיס אישי. ניתנה
לאחר בהסכמה גם היא אסורה בעקרון לפי ההסכם עם חברת האשראי. המחוקק קובע שיש לשמור
על הכריס בזהירות סבירה, כמו למשל לא לשמור איתו את הקוד.
אנחנו
יודעים שבדיני חוזים אי אפשר להפסיק כך סתן את החוזה ויש תקופה לקיום החוה
אא"כ יש אירוע מסוים שמהווה הפרה וכיוצ"ב. לגבי כרטיסי אשראי כל צד יכול
להודיע לצד השני שמפסיקים את ההסכם. זה נועד בעיקר להקל על הפרט לעבור מחברה
לחברה.
במצב
של אובדן כרטיס – יש להודיע וחיובים שנעשו לאחר מכן – החשבון של הלקוח לא מחויב
וחברת האשראי סופגת זאת.
יש
בחוק סעיף שפחות מיושם כיום – בעקרון מחייבים לחתום, אבל יש הרבה עסקאות שמסתפקים
גם בטלפון. לפי החוק אם לא חתמת אתה יכול לבטל החיוב. בפועל לא מקפידים על חתימה.
מתי
בנק לא צריך לשלם, למרות שנעשה שימוש בכרטיס האשראי?
ס'
10 לחוק כרטיסי החיוב- קובע מתי חברת האשראי
באמצעות הבנק לא צריכה לשלם- ב- 2 מקרים-
1. הנכס נרכש בעסקה לא סופק למרות שחלף מועד
ההספקה,
2. הלקוח ביטל את העסקה.
בפועל
מבקשים לקבל הודעה מבעל העסק שלא סיפק את הסחורה, ומערימים קשיים בניגוד לחוק.
כרטיס
אשראי הוא לא הילך חוקי בחוק בנק ישראל. כל השאר הם אמצעי תשלום מוסכמים. לכן עסק
לא חייב לקבל אשראי. או יכול להתנות שרק בעסקה מעל סכום מסוים. החוק לא מחייב.
אמצעי
תשלום חדשים –
סוגי
אפליקציות, שיק אלקטרוני/דיגיטאלי, פייפאל, ביטקוין.
היום
בנקים באפליקציות מאפשרות להפקיד צ'ק שלהם בלי ללכת לבנק. סכום הצ'ק להפקדה
בדר"כ מוגבל.
צ'ק
ללא נייר:
לאומי משיק תוכנית ללקוחותיו לסכום
של 10,000 ₪ לפיו: הלקוח יזין פרטיו בכניסה לאפליקציה, ולאחר מכן ימלא את שם
המוטב, הסכום לתשלום, תאריך הפרעון. האפליקציה תשגר למקבל השיק התראה ביום ההפקדה
כי ממתין לו שיק לאישור. הלקוח יקבל תזכורת 4 ימים לפני מועד הפרעון שעליו לפרוע
את השיק שנתן. הנושא הועבר להחלטת בנק ישראל, שלפי תקנותיו אין אפשרות של סליקה
דיגיטלית ועל הבנקים לשמור עותק פיסי שלהם, אם המדובר בשיק מבנק אחר.
צ'ק
בקליק (בפועלים):
המדובר
באפשרות העברת כספים עד 2000 ₪, ללא צורך בפרטי חשבון המקבל באמצעות מספר טלפון
ושם בלבד.תוקף הצ'ק בקליק הוא 30 יום.
•
הביצוע
– נכנסים לאתר הבנק להעברת צ'ק בקליק. בוחרים את סוג האירוע: חתונה, יום הולדת
.ממלאים את מספר הטלפון ושם המקבל ואת סכום ההעברה. בוחרים ברכה או מוסיפים ברכה
אישית. בסיום הפעולה ניתן להדפיס את הצ'ק בקליק או לשלוח אותו במייל מהמחשב האישי.
•
המקבל
יקבל למחרת הודעת ס.מ.ס עם שם המעביר, קוד הפקדה ותאריך אחרון לביצוע. הוא יוכל
להפקיד את הצ'ק באתר בנק הפועלים גם אם אינו לקוח. או שיוכל למשוך כספים מכספומט
בנק הפועלים בעזרת הקוד.
ארנק
פועלים (בפועלים) – לשלם לאנשי קשר בטלפון ם בלי שיש לך פרטי חשבון.
המחאה
אלקטרונית/דיגיטאלית:
יתרונות
וחסרונות:
ייחודים
–
•
אין
צורך למלא את פרטי החשבון של המקבל.
•
הוא
יכול להתבסס על יתרה עתידית שתהיה, בשונה
מהעברה בנקאית שדורת יתרה בפועל כבר בעת המשיכה של השיק.
•
השיק
מהווה אסמכתא כתובה שעשויה לשמש את המוטב בהליכים משפטיים במקרה שהוא לא יכובד.
•
צריך
למלא את הפרטים רק פעם אחת,(למעט התאריך) בעוד שניתן לכתוב סדרה של שיקים עד
10,000 ₪ כל שיק.
•
הדבר
נח במיוחד בגין תשלומים לשכר דירה או מוסדות חינוך.
יתרונות:
•
הקלה
בהעברת כספים בין לקוחות, כמו העברת כספים לאנשי קשר בנייד.
•
השיק
הדיגיטלי לא ניתן לזיוף או להסבה.
•
הבנק
יכול לדעת בכל עת היכן השיק נמצא.
•
השירות
יינתן בחינם ללקוחות לאומי אם ישתמשו באפליקציה בסלולר.
•
עלות
ההפקדה המתוכננת להיום זהה לעלות הפקדת שיק פיסי.
•
הוזלה
של העלויות למשתמשים.
•
ספק
אם השיק הדיגיטלי עונה להגדרה המסורתית של שיק.
תשלום
באמצעות פייפאל וביטקוין:
•
פיי
פאל הינה חברה שמשרדה הראשי בסינגפור. היא מספקת שירותי תשלום באמצעות האינטרנט,
שמאפשרים לשלוח תשלום לכל אדם שיש לו חשבון פייפאל. אין המדובר בעסק שמעביר כספים
ואין לעשות בו שימוש להעברת כספים לצד ג'. המדובר בשירות בגין רכישת מוצרים, שנמצא
בארצות רבות, לפי תנאי ההתקשרות הספציפיים שבכל ארץ וארץ. בארץ – ניתן להוריד את
תנאי ההתקשרות מהאינטרנט. השירות בארץ ניתן לבגירים/חברות.
•
פייפאל
אינה מעונינת ליטול על עצמה חבויות ואחריות. לכן במסגרת התנאים הכללים להתקשרות
היא קובעת כי (סעיף 13): היא לא נושאת באובדן רווחים או כל נזק שהוא בין בעצמה,
חברות מסונפות לה, דירקטורים ובעלי משרה. היא מציינת ששירותיה אינם שירותים
בנקאיים, היא אינה פועלת כנאמן, אלא רק במסגרת סוכן, ונאמן משמורת. וכן כי אין לה
שליטה על המוצרים או השירותים המשולמים באמצעות שירותיה. היא אינה מבטיחה את זהות
המשתמש או כי קונה/מוכר ישלימו את העיסקה.
•
הרעיון
הוא שפרטי החשבון שלך לא עוברים לעסק במדינה שאינך יודע מהי רמת אבטחת המידע שלו,
אלא נמצאים רק בפייפאל שמאובטחת היטב.
•
שירותי
התשלום ע"י פייפאל, נעשים לכל אדם שיש לו חשבון פייפאל. כלומר ניתן לשלם בעד
מוצרים ושירותים, והמדובר הן בקונה והן במוכר.
•
במידה
ומתקשר בעיסקה לא בחר שיטת תשלום מועדפת, פייפאל תפעל לפי הסדר הבא: יתרה, העברה
מידית מחשבון הבנק, כרטיס חיוב, כרטיס אשראי, המחאה אלקטרונית. במידה והמשלם אינו
רוצה להשתמש ביתרה שלו, עליו למשוך אותה לפני ביצוע התשלום. היכולת לקבל תשלום
מארץ לארץ משנה, ויש לבדוק זאת.
דרך
הפעולה:
כאשר
נשלח תשלום באמצעות פייפאל – המקבל לא חייב לקבל זאת. כל תשלום שלא נדרש או שנדחה
יוחזר ליתרת המשלם או לשיטת התשלום המקורית. הביצוע יהיה תוך 30 יום מהמועד שבו
יזמו את התשלום. (ס. 2.5). פייפאל רשאית להגביל
את הסכום שניתן לשלוח באמצעותה. ניתן לבדוק זאת בחשבון. לפייפאל שיקול דעתי
בלעדי למטרה זו.
סיכונים:
עפ"י
ההסכם עם פיפאל בפתיח לו מודגשים הסיכונים, שהם: תשלום בחשבון עלול להתבטל במועד
מאוחר, כפוף להכחשת העיסקה, ביטול או תביעה. כלומר התשלום עלול להתבטל אחרי שסופקה
הסחורה או השירותים שניתנו. קיימת אפשרות לסגור או להגביל את הגישה לחשבון הפרטי
או לשיטת פיפאל עצמה אם העוסק הפר את ההסכם, או את מדיניות השימוש הנאות של
פייפאל. ניתן להקטין סיכון ביטול החשבון ע"י עמידה בקריטריונים שנקובים בהסכם.
אחד העקרונות הוא להבין ולציית לכל החוקים והתקנות במדינה בה הספק פועל.
הגנת
הקונה:
•
סעיף
7 להסכם קובע כי הקונה יהיה מוגן ולא חייב בתשלום אם לא קיבל את הפריט או שהוא
שונה משמעותית מהמוסכם.
•
דוגמאות
שניתנות שם: קנית ספר וקיבלת אריזה ריקה. צוין חדש וקיבלת משומש. הפריט תואר
כמקורי אך אינו מקורי. בפריט חסרים חלקים מבלי שהדבר צוין בתיאור עם הקניה. קנית
שלושה פריטים וקיבלת שניים. הפריט ניזוק במהלך המשלוח בצורה מהותית.
תנאים
לקבלת הגנת הקונה:
•
שולם
מלוא הסכום של הפריט בתשלום אחד מחשבון הלקוח. פריטים שנקנו במספר תשלום אינם
זכאים. יש לפתוח "מחלוקת" תוך
180 מהתאריך בו בוצע התשלום. על
החשבון להיות במעמד תקין. לא התקבל החזר שקשור לקניה שכזו ממקור אחר. סעיף 7.4
קובע כי במידה והנך זכאי להגנת הקונה, ופתחת מחלוקת, פייפאל תפסוק לטובתך במחלוקת
(בתביעה) ותחזיר לך את מחיר הקניה המלא של הפריט ואת עלויות המשלוח המקוריות. בתביעה
על שוני בפריטים-עליך לשלוח על חשבון בחזרה את הפריט ולספק הוכחת מסירה. (7.5).
אין כאן אחריות כמו של חברת אשראי. אם אין להם איך לגבות מהמוכר זו בעיית הקונה.
אם יש להם יכולת – דרך חשבון הפייפאל של המוכר או חשבון הבנק שלו – הם גובים משם. מנגד,
לדעת המרצה, יש לקונה הרבה יותר טענות הגנה מאשר מול חברות האשראי. המרצה אומרת
שלכל אמצעי תשלום היתרונות והחסרונות שלו, כמו שגם בין מזומן ואשראי יש יתרונות
וחסרונות.
הגנת
המוכר:
•
סעיף
9 לחוזה ההתקשרות דן בהגנת המוכר, ומציין תנאים מיוחדים לישראל ולטורקיה. התנאים
הכללים הם: ההגנה תחול במקרים של עסקה בלתי מורשית או פריט שלא התקבל. סעיף 9 מונה
את דרך המשלוח , הוכחתה ודרישות מינהלתיות נוספות. עסקאות שאינן זוכות להגנת המוכר
הן: הכחשת עיסקה במובן של תיאור שונה משמעותית מהתיאור. פריטים לא מוחשיים כולל
מוצרים דיגיטליים ושירותים. ופריטי שנמסרים בנקודת מסירה. פריטים שאינם נשלחים
לכתובת המקבל (שליחים בשירות הקונה).
מחלוקות
עם פייפאל:
•
עד
לסכום של 10,000 דולר, קיים סעיף בוררות. צד הבוחר בבוררות יזום אותה באמצעות מרכז
הבוררות הבינלאומי שבסינגפור.
•
לגבי
בוררות שלא דורשת נוכחות של אחד הצדדים היא תנוהל באינטרנט או בטלפון, בכפוף
למשלוח מסמכים. ניתן יהיה לשלוח את פסק הבוררות לכל בית משפט בתחום השיפוט
הרלבנטי.
•
כל
תביעה ומחלוקת , שלא הופנו לבוררות, תידון בבית משפט הממוקם בסינגפור או באזור
מגוריו של הנתבע. הדין שיחול הוא הדין הסינגפורי בכל מקרה, שחל גם על מכלול החוזה.
•
תביעות
שהוגשו שלא לפי הוראות החוזה – מהוות הפרת הסכם ומזכות בשכ"ט עו"ד עד
לסכום של 1000 דולר, אא"כ היא תימשך במיידית אחרי הודעת פייפאל למגיש על הפרת
ההסכם.
פעילויות
אסורות:
•
במסגרת
תנאי החוזה,מתחייבים המשתמשים שלא לעשות פעולות המוגדות כאסורות, ביניהן:
•
להפר
חוקים, תקנות. עיסקאות בסמים נרקוטיים, סטרואידים או אביזרי לוואי לסמים. אין לקדם
או לסייע להשתתף בפעילות בלתי חוקית. אין לעשות עיסקאות בפריטים גנובים, אין לקדם
שנאה אלימות חוסר סובלנות על רקע גזעי או ניצול כספי פשע. אין לעסוק בפריטים
המפרים סימנים מסחריים, זכויות יוצרים/קנין, או זכויות, אין לעשות עיסקאות
בשירותים מסויימים בעלי אופי מיני וכן בתחמושת או בכלי נשק.
•
אין
לעשות עיסקאות הקשורות לתמיכה בהונאות פירמידה, פונזי הונאות ממון אחרות, מכירת
המחאות נוסעים הו הוראות כספיות, המרת מטבע.
פעילויות
המצריכות אישור:
•
איסוף תרומות של ארגון צדקה, סחר
בתכשיטים, מתכות יקרות ואבני חן, מכירת מניות, אגרות חוב ניירות ערך אופציות חוזים
עתידיים או מתן שירותי נאמנות.
•
וכן חברות תעופה ומפעילים של שירותי
טיסות שכר/סילון/מונית אווירית, מכירת משקאות אלכוהוליים, סיגריות אלקטרוניות,
מכשור רפואי במרשם, הימורים לסוגיהם(סוסים, כלבים, כרטיסי הגרלה) כולם במידה
ובסמכות שיפוט שבהם פעילויות כאלה מתבצעות, הן מותרות כחוק.
ביטקוין:
•
ביטקוֹין (באנגלית: Bitcoin;
בתרגום לעברית: מילת הלחם של
"סיבית" ו"מטבע") הוא מטבע ממוחשב ומבוזר. הוא נוצר בינואר
2009[1] על ידי סאטושי נקאמוטו (Satoshi Nakamoto, ביפנית: 中本 哲史[2]; כנראה שם בדוי) שכתב את הגרסה הראשונה
של הפרוטוקול והתוכנה.
•
מטבעות הביטקוין נשמרים באמצעות תוכנה
המכונה "ארנק" הנמצאת במחשב מקומי או על שרת מרוחק. התוכנה מאפשרת לשמור
את המטבעות, לסחור בהם או לקנות באמצעותם. מערכת הביטקוין, בהיותה מערכת מבוזרת,
אמורה להבטיח שהתשלומים יתבצעו באופן תקין כך שסכום שהועבר בתשלום אכן נגרע מארנק
המקור. במספר אתרים ניתן להמיר מטבעות שונים לביטקוין.
•
הביטקוין, להבדיל ממטבעות
"מסורתיים", אינו מופק או מנוהל על ידי ממשלה או בנק מרכזי של מדינה
כלשהי. הביטקוין מבוסס על ניהול מבוזר באמצעות מנגנוני קריפטוגרפיה ורשת תקשורת
עמית לעמית. נכון לשנת 2014 ולמרות ניסיונות רבים לשינוי המצב, הביטקוין אינו מוכר
באף מדינה ממדינות העולם כמטבע שהוא הילך חוקי, דהיינו מטבע שיש חובה להסכים לקבלו
כתשלום, ובנק ישראל, כמו גם רגולטורים בארצות הברית, קנדה ואירופה אף הזהירו מפני
השימוש בו.[3][4] בהתבסס על רעיונות וטכנולוגיות שפותחו עבור הביטקוין, הוגדרו
יותר מ-200 סוגים אחרים של מטבעות וירטואליים, בהם הלייטקוין,[5][6]
הדוגקוין[7] והישראקוין.[8]
•
נכון ליוני 2011, ישנם מאות בתי עסק
המקבלים תשלום בביטקוין.[9] נכון לאפריל 2014 נכרו (כפי שמקובל לקרוא לפעולה של
גילוי ביטקוין חדשים) מעל ל-12.5 מיליון מטבעות ביטקוין ברחבי העולם.[10]
•
הביטקוין מאופיין בתנודתיות קיצונית.
ב-29 בנובמבר 2013 הוא נסחר בשווי של 1,186.03 דולר (ארצות הברית), כמעט כמו מחיר
אונקיית זהב באותו זמן (1,247 דולר לאונקייה) ובתחילת דצמבר 2013 ירד ל-750 דולר.
במאי 2014 הוא נסחר בסביבות 570 דולר, ולאורך 2015 נע ערכו בין 178 ל-401 דולר1
•
הביטקוין סובל מתדמית שלילית הקשורה
לשפע הונאות וגניבות במסחר בו. לשיא של מוניטין שלילי הגיע המטבע לאחר שהבורסה Mt
Gox בה נערך כ-70%
מהמסחר בביטקוין הגישה בקשה לפשיטת רגל והודיעה שכחצי מיליארד דולר במטבעות
ביטקוין נעלמו משרתיה.
בשורה הסופית לא מדובר בכסף פיזי אלא
וירטואלי, ששויו תנודתי מאוד. אפשר לקנות דרך האינטרנט או ליצור אותם בעצמך באמצעות
פתרון אלגוריתמים מול ההנהלה אבל מדובר במשימה מאוד קשה. התשלום חשוף לכולם ולא
ניתן להסתירו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה