יום רביעי, 31 באוקטובר 2018

בית המשפט העליון לא יתערב בגובה התשלום של פושט הרגל.


בית המשפט העליון לא יתערב בגובה התשלום של פושט הרגל.

"לא ניתן לטעון למצב כלכלי קשה בעוד הוא ואשתו משלמים שכר טרחה גבוה לעורך דין"
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע


בית המשפט העליון קבע במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כבוד השופט שכיב סרחאן) בתיק פש"ר 50525-06-17 מיום 11.6.2018, בגדרה נדחתה בקשת המבקש להפחתת צו התשלומים החודשי שהוטל עליו במסגרת הליכי פשיטת הרגל המתנהלים בעניינו שלא יתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

ביום 6.7.2017 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש, על פי בקשתו, במסגרתו הושת עליו צו תשלומים חודשי בסך 1,500 ש"ח לטובת נושיו. ביום 17.12.2017 הגיש המבקש בקשה להפחתת צו התשלומים, וביום 31.12.2017 הורה בית המשפט קמא על הפחתת צו התשלומים לסכום של 1,000 ש"ח לחודש למשך 6 חודשים. בחלוף התקופה האמורה, הגיש המבקש בקשה נוספת להפחתת צו התשלומים החודשי לסכום של 150 ש"ח, וזאת בשל נסיבות חדשות לטענתו אשר מקשות עליו לעמוד בצו התשלומים. ביום 11.6.2018 דחה בית המשפט קמא את הבקשה ואימץ את עמדת המשיב 1, עו"ד אהד בתרון (להלן: "המנהל המיוחד"), כך שהותיר את צו התשלומים החודשי על סך של 1,000 ש"ח.
עו"ד נועם קוריס בית משפט העליון
בבקשה שהוגשה לבית המשפט העליון טען המבקש כי בית המשפט קמא שגה בהחלטתו משום שזו אינה מתחשבת במצבו וביכולתו הכלכלית. המבקש חזר על טענותיו שנטענו בבית המשפט קמא באשר לשינוי נסיבות המקשה עליו לעמוד בתשלומים: כי אשתו מצויה גם היא בהליך פשיטת רגל; כי למבקש מגבלות רפואיות רבות המונעות ממנו לעבוד בכל עיסוק; כי המבקש היה מובטל מספר חודשים ללא זכאות לדמי אבטלה; וכי חוב הפיגורים של המבקש נוצר עקב אי יכולתו לעמוד בצו התשלומים ולא מתוך זלזול. עוד טוען המבקש כי בניגוד לטענות המנהל המיוחד שהועלו בבית המשפט קמא ואומצו בהחלטתו, המבקש מקפיד על הגשת דו"חות בזמן, ואין הוא משתתף בהוצאות שוטפות אשר אינן שלו, לרבות הוצאות אמו. לבסוף, המבקש דוחה את טענת המנהל המיוחד לפיה לא ניתן לטעון למצב כלכלי קשה בעוד הוא ואשתו משלמים שכר טרחה גבוה לעורך דין.

בית המשפט העליון הכריע ללא תגובה ודחה את בקשת פושט הרגל בקובעו שקביעת גובה ההחזר של פושט רגל היא הכרעה עובדתית התלויה בראיות ובטיעונים שהובאו לפני הערכאה הדיונית בנוגע ליכולתו הקונקרטית של פושט הרגל, ולפיכך אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בה (ראו: רע"א 2208/18 עזאם נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 6 (26.6.2018); רע"א 4017/14 מזרחי נ' קוטלר, פסקה 4 (31.8.2014)). בענייננו, סבר העליון כי המבקש לא הצליח להצביע על עילה להתערבות בהחלטתו של בית המשפט קמא.

יתר על כן, מתגובת המנהל המיוחד שהוגשה לבית המשפט קמא עולה כי התנהלות המבקש ממשיכה להיות בלתי  תקינה – המבקש אינו מגיש דו"חות כנדרש ואף ממשיך לצבור חוב פיגורים בגין תשלומיו החודשיים, בעוד חובותיו הם משמעותיים מאד (מעל ל-2 מיליון ש"ח). זאת ועוד, לפי אומדן שנעשה על ידי המשיב 2, כונס הנכסים הרשמי, נמצא כי תשלום חודשי בסכום של 1,500 ש"ח הוא ראוי. חרף כל האמור, הלך המנהל המיוחד לקראת המבקש והסכים להעמיד את התשלום החודשי על סך של 1,000 ש"ח בלבד, גם מעבר לתקופה של 6 החודשים האמורים בהחלטה מיום 31.12.2017. לכך יש להוסיף כי מהבקשה עולה כי על אף טענות המבקש באשר למגבלותיו הרפואיות הוא הצליח למצוא עבודה. על כן, במכלול נסיבות העניין, דומה כי החלטת בית המשפט סבירה ומאזנת באופן ראוי בין השיקולים השונים, ולפיכך אין מקום להתערב בה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שלישי, 30 באוקטובר 2018

עו"ד נועם קוריס – בורסה, על חניה ועל נכס נדל"ן ברמת גן

עו"ד נועם קוריס –  בורסה, על חניה ועל נכס נדל"ן ברמת גן

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'
בלינקדין נועם קוריס
נועם קוריס  בקפה דה מרקר

מי שעבר באזור הבורסה ברמת גן וראה את בניין רב הקומות שעולה ונבנה במקום החניון הגדול שעמד במקום, אולי שאל את עצמו בהתחלה, איך אדם קם בבוקר ואומר לעצמו "אני אבנה כאן בניין רב קומות לחנייה", ואיפה בדיוק החזון ? 

אני חייב להודות שאחרי כמה ימים הבנתי שייתכן ומדובר בפתרון על, שאכן ישפר בצורה משמעותית את בעיית העדר החנייה, באזור הבורסה ברמת גן. נחכה ונראה.

עו"ד נועם קוריס, בורסה רמת גן
בניין חנייה בורסת רמת גן בבנייה 4/2017
יש נכס נדל"ן ברמת גן, שאם תזכו להסתכל בו היטב, תראו כמה איכות יש בנכס אחד, שמכיל נכון להיום בריכה, חצר, וארמון, והכל מרגיש כמעט טוסקנה במרכז רמת גן.

עו"ד נועם קוריס רמת גן
נכס נדל"ן רמת גן

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה
עו"ד נועם קוריס - מסביר למה השם שלו כתוב ומופיע 





נועם-קוריסנועם קוריסנועם קוריס , נועם קוריס,  נועם קוריס, נועם קוריס,  נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס,  נועם קוריס  נועם קוריס נועם קוריס בדה מרקר ,nfc., או מאמרים ב – y-net , כלכליסט, NRG  או דה מרקר שנכתבו עליו יותר יעניינו את הגולשים מאשר אוסף הוריאציות של השם נועם קוריס, וגם עו"ד נועם קוריס ב saloona

יום שלישי, 4 בספטמבר 2018

מהו המחיר הדין על אחזקת נשק ללא רישיון ?


מהו המחיר הדין על אחזקת נשק ללא רישיון ?

בית המשפט העליון דן לאחרונה בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעפ"ג 49528-12-17 (כב' סג"נ י' צלקובניק וכב' השופטות י' רז-לוי, ג' שלו) מיום 21.2.2018 בגדרו התקבל באופן חלקי ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופט ר' סולקין) בת"פ 30406-04-16.

רקע והליכים קודמים

המבקש הורשע על פי הודייתו בכתב אישום שייחס לו שתי עבירות של החזקת נשק לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק). על פי עובדות כתב האישום החזיק המבקש שני תתי מקלע מאולתרים עם מחסניות, אחד מהם הוסתר בתחתית תא המטען ברכב עם מחסנית ריקה והשני בתיק עם שתי מחסניות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע



הסדר הטיעון בין הצדדים לא כלל הסכמה עונשית, אולם הוסכם כי יתבקש תסקיר מבחן בגדרו תיבחן שאלת ביטול ההרשעה תוך שהמשיבה הבהירה כי היא תעמוד על הרשעתו ועל השתת עונשים נוספים. למען שלמות התמונה יצויין כי בעת ביצוע העבירה טרם מלאו למבקש 21 שנים ולכן התסקיר בעניינו הוא חובה על פי דין.

בהמשך הונחו לפני בית משפט השלום שלושה תסקירים בעניינו של המבקש. הראשון, מיום 22.1.2017, עמד על קורות חייו של המבקש, בן 21, ללא עבר פלילי. נכתב כי המבקש מסר שני הסברים שונים להחזקת כלי הנשק, הראשון היה כי המפתח לרכבו נשבר וגורמים עבריינים בסביבתו החליטו להחביא את הנשק ברכב, והשני היה כי אדם שהלא הכיר הציע לו לרכוש את כלי הנשק והוא רכשם לשימוש בשמחות וחתונות ללא כוונה פלילית. שירות המבחן התרשם כי המבקש התקשה לקיים חשבון נפש והתבוננות פנימית בגורמים שהביאוהו לידי עבירה. נמצא כי קיים פער בין האופן שבו הציג המבקש עצמו לבין העבירות שביצע ובשל כך לא ניתן לשלול התחברות שולית ויש סיכון להישנות העבירה. הומלץ על יציאתו לעבודה במסגרת מעצר הבית שבו הוא נתון.

בתסקיר השני, מיום 12.3.2017, נכתב כי המבקש שלל כל צורך טיפולי וטען כי הליכי המשפט הביאו לשינוי בתפיסותיו ובהתנהגותו. בדומה לאמור בתסקיר הראשון, התרשמות שירות המבחן היתה כי המבקש אינו בוחן את התנהגותו ואת דפוסי חשיבתו באופן ביקורתי. לפיכך הומלץ להטיל עליו מאסר שירוצה בעבודות שירות לצד מאסר על תנאי וקנס.

בתסקיר השלישי, מיום 12.6.2017, דווח כי לבקשת המבקש נערכה פגישה נוספת במהלכה דיווח על חששותיו מתוצאות ההליך המשפטי וביטא נכונות כנה להתשלב בהליך טיפולי. לפיכך, זומן לטיפול קבוצתי שבמהלכו בלט כי התייחס בעיקר למחירים שהוא משלם והתקשה בבחינה ביקורתית של מעשיו, באופן התואם לשלב הטיפולי הראשוני. הומלץ להטיל על המבקש צו מבחן למשך שנה, במהלכה ישולב בקבוצה טיפולית, לצד מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.
נועם קוריס עורכי דין

ביום 24.12.2017 נגזר דינו של המבקש והוטל עליו עונש מאסר לתקופה של שנתיים, עונשי מאסר מותנים וקנס בסך 15,000 ש"ח. בטרם נשמעו טיעוני הצדדים לעונש דחה בית המשפט את בקשת בא-כוח המבקש לדחות את הדיון על מנת לאפשר למבקש להשתלב בקבוצה טיפולית של שירות המבחן ולקבל תסקיר נוסף. נקבע, כי בקשה דומה נדונה בעבר ונדחתה תוך שנקבע כי אין כל אינדיקציה כי שירות המבחן ביקש ארכה. בהחלטה צויין גם כי מועד הטיעונים לעונש נדחה כבר בעבר בשל אי התייצבות המבקש ומטעמים הקשורים להגנה.

בגזר דינו עמד בית משפט השלום על החומרה היתרה בעבירות של החזקת נשק, אשר ככלל מחייבת השתת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח גם על מי שאין עבר פלילי הנזקף לחובתו. בית המשפט לא מצא לחרוג ממתחם הענישה שקבע לאחר שלא השתכנע מקיומם של סיכויי שיקום ובהעדר כל מצוקה חריגה ממנה סובל המבקש.
          
המבקש סירב להשלים עם גזר הדין וערער עליו לבית המשפט המחוזי. ערעורו התקבל באופן חלקי כך שעונש המאסר הועמד על 20 חודשי מאסר. בפסק הדין עמד בית המשפט המחוזי על הסיכון הרב הגלום בעבירות נשק ועל הענישה המחמירה הנהוגה בעבירות אלו. עם זאת, נקבע כי ראוי להתערב בעונשו של המבקש משום שלא ניתן משקל מספיק לשורה של נסיבות, והן: גילו הצעיר; העדר עבר פלילי; התמונה המצטיירת מן התסקירים אינה שלילית חרף מורכבותה; הודאתו והשתתפותו בהליך טיפולי מסויים ונכונותו להעמיק את הטיפול.

בבקשתו בפני בית המשפט העליון טען המבקש כי עניינו מעלה סוגייה משפטית בעלת חשיבות כללית והיא השאלה האם מוצדק לחייב נאשם לטעון לעונש תוך דחיית בקשה לתסקיר משלים לשם השתלבותו בהליך טיפולי, במקרה בו קיימת חובת תסקיר. עוד נטען כי מכוח קיומה של חובת תסקיר לנאשם שביצע עבירה בטרם מלאו לו 21 שנים, יש לייחס משקל רב יותר להמלצת שירות המבחן לעומת תסקיר שאינו פרי חובה שבדין. המבקש טוען לקיומם של שיקולי צדק התומכים בקבלת הבקשה לנוכח עונשים קלים יותר שנגזרו על נאשמים אחרים בעבירות דומות, ואף תוך מתן הזדמנות לשיקום. עוד נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שהתערב בעונשו התערבות מינורית אף שהכיר בנסיבות אישיות ובשיקולי השיקום של המבקש וכי היה מקום להורות על קבלת תסקיר משלים לפני פסק הדין בערעור, כפי שהתבקש, דבר שהיה מאפשר את שילובו בהליך הטיפולי. עוד נטען כי בית המשפט שגה בכך שלא העדיף את השיקול השיקומי ולא קיבל את המלצת שירות המבחן, אף כי המדובר בתסקיר חובה.

טענות נוספת של המבקש היו כי מדובר במאסרו הראשון של המבקש, דבר שיגרום לו נזק בלתי הפיך לנוכח גילו הצעיר ונסיבותיו, וכי היה על בית המשפט לחרוג ממתחם הענישה שנקבע משיקולי שיקום, דבר שמשרת בסופו של יום גם את האינטרס הציבורי.

בית המשפט העליון לא מצא כי עניינו של המבקש בא בגדרן של אחת העילות המצדיקות מתן רשות ערעור.כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים בהם הבקשה מעלה שאלה – משפטית או ציבורית – בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים (ר"ע 103/82חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה), פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"פ 4515/07 אבו שנב נ' מדינת ישראל (17.10.2007)) או במקרים בהם מתעורר חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 6487/12 דביר נ' מדינת ישראל (15.7.2013)).

טענות המבקש ביחס לחובת בית המשפט לקבל תסקיר משלים אינן מעלות כל שאלה כללית הדורשת הכרעה. הלכה ידועה היא כי המלצת שירות המבחן אינה מחייבת את בית המשפט, השוקל בהחלטתו קשת רחבה של שיקולים. כך ככלל (ע"פ 9598/16 קטיש נ' מדינת ישראל, פיסקה 14 (13.7.2017)) וכך גם כאשר מדובר בתסקיר חובה בעניינם של קטינים או בגירים-צעירים, שאז אף שיש להמלצה משקל נכבד יותר, יש מקרים בהם, מטעמים משמעותיים, ניתן להעדיף את שיקולי ההרתעה והגמול על פני שיקולי השיקום (ע"פ 452/14 דבוש נ' מדינת ישראל, פיסקאות 15-14 (3.4.2014)). מכאן, אין גם כל חובה לקבלת תסקיר משלים לצורך הליך טיפולי, אף אם הדבר מתבקש על ידי שירות המבחן עצמו (וראו גם רע"פ 310/18 אשורוב נ' מדינת ישראל, פיסקה 10 (11.2.2018)), לא כל שכן כאשר אין הדבר מתבקש על ידי שירות המבחן, כפי שהדבר בעניינו של המבקש. גם לגופו של עניין, התמונה העולה מתסקירי שירות המבחן היא כי המבקש מצוי בתחילתו של ההליך ולא היתה כל סיבה לבקש תסקיר משלים לנוכח השלב הטיפולי הראשוני בו הוא מצוי ומדיניות הענישה הנוהגת.

למעשה, עניינה של הבקשה היא בחומרת עונשו של המבקש, וכידוע, אין בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי אלא במקרים בהם מתקיימת סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (רע"פ 3183/17 קרויז נ' מדינת ישראל (25.4.2017)). טענותיו של המבקש נוגעות לעניינו האישי ולנסיבותיו, והן נידונו הן בבית משפט השלום והן בבית המשפט המחוזי, שמצא ליתן משקל גבוה יותר לנסיבות הקולה והקל בעונשו. אף שהעונש שהוטל על המבקש אינו קל בהתחשב במכלול נסיבותיו האישיות, אינני סבור כי העונש סוטה באופן ניכר ממדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של החזקת נשק, בייחוד לנוכח מגמת ההחמרה בעבירות מסוג זה (כך למשל ע"פ 3288/14 מדינת ישראל נ' קריספיל (24.8.2014), ע"פ 5004/17 מדינת ישראל נ' אלעטאונה(20.11.2017)). בנסיבות אלו, לא מצא בית המשפט העליון כי עולה חשש לעיוות דין כלפי המבקש ואין מקום לבחינה נוספת של עניינו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום ראשון, 24 ביוני 2018

עו"ד נועם קוריס - כדאי לדעת!

עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפטט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בקו עיתונותעו"ד נועם קוריס כותב ב news1עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היום


עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’

יום רביעי, 13 בדצמבר 2017

עו"ד נועם קוריס- על מכירת חנייה בבית משותף

עו"ד נועם קוריס- על מכירת חנייה בבית משותף 

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן.
עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק, עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'
בלינקדין נועם קוריס
נועם קוריס  בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס


רכישת חניה בבית המשותף/ עו"ד יפית לוי

החוק המסדיר את העניין:-
חוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 ( להלן: “החוק")

האם בעל דירה בבניין משותף יכול לקנות חניה מהשכן ?
מכירה ורכישה של חניה בבניין הרשום כבית משותף – אפשרית רק בין בעלי דירות באותו הבניין.

תשריט בית משותף:-
לצורך רישום בית כבית משותף, נדרש, בין היתר, להגיש תשריט של הבניין המפרט את כל הדירות, ואת ההצמדות לכל דירה בבניין.
כל הצמדה מסומנת בתשריט באות ובצבע, לרבות שטחה.

מהי הצמדה לדירה ?
מי שרוכש דירה בבית משותף, רוכש גם חלק מהרכוש המשותף, ובנוסף גם חלקים מסוימים מהרכוש המשותף המוצמדים לדירה שרכש.
הצמדה יכולה להיות של חצר, מחסן, גג, חניה.
כל הצמדה מסומנת בתשריט באות ובצבע, לרבות שטחה.

צו רישום בית משותף:
בהתאם לתשריט ניתן צו לרישום הבניין כבית משותף.
בצו זה מופיעה טבלה של כל הדירות בבניין, גודל כל דירה, מיקום (קומה) וכן ההצמדות לכל דירה.

מכירת חניה בין בעלי דירות בבניין הרשום כבית משותף – האם זאת עיסקה במקרקעין ?
מכירת חניה בין בעלי דירות בבית משותף למעשה היא עיסקה במקרקעין – לכל דבר ועניין, עבורה יש לשלם מיסים - מס שבח ומס רכישה.

מיסוי מכירת/קניית חנייה בבית משותף:
המיסים בעסקה זאת הם נגזרת של מחיר החניה.
באשר למס שבח – נגזרת לשבח (רווח) שנוצר מיום רכישת החניה  ועד למועד מכירתה כעת.

האם ניתן לקבל פטור ממיסים בעיסקה לרכישת/מכירת חניה בבית משותף ?
לא ניתן לקבל פטור מתשלום המיסים, בגין עיסקת מקרקעין זאת.
היות ולא מדובר ברכישת דירה אלא רק בחלק מהמקרקעין המוצמד לדירה.

עיסקה למכירת/רכישת חניה – טעונה הסכם בכתב:
המדובר בעיסקת מקרקעין, לכל דבר, ומשכך לפי דרישות החוק נדרש הסכם כתוב המגדיר את כל התנאים בעיסקה. (מיקום החניה, שטחה, סכום ותנאיי תשלום ועוד).

האם יש לדווח על העיסקה לרשויות המס ?
לאחר חתימת ההסכם, חובה לדווח ללשכת מיסוי מקרקעין האזורי על העיסקה, לא יאוחר מ – 50  ימים ממועד חתימת ההסכם.

רישום החניה על-שם הקונה:-
נדרש לתקן את מסמכי רישום הבית המשותף, כך שהחניה שנקנתה תוצמד לדירתו של הקונה, וכן לפעול לרישום החניה ע"ש הקונה בטאבו.
           
יפית לוי , עו"ד ומגשרת
רחוב בן גוריון 19, בני ברק (קומה 2)
050-7680636
פקס': 077-3179176


עו"ד נועם קוריס
נועם קוריס עורכי דין ומגשרים

יום שישי, 13 באוקטובר 2017

עו"ד נועם קוריס – על גירושין, על כתובה ועל מרוץ הסמכויות

עו"ד נועם קוריס – על גירושין, על כתובה ועל מרוץ הסמכויות



נועם קוריס
נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוג עו"ד נועם קוריס ושות' הצטרפו אלינו בפייסבוק נועם קוריס עו"ד  
בשנת 1999, בתור סטודנטים למשפטים, למדנו בבית הספר למשפטים, שכשאר זוג יהודי רוצה להתגרש בישראל קיימת בעניינים מסויימים סמכות מקבילה לפי החוק, לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה.
במילים אחרות, יוצא שאם כבר מחליטים להתגרש אז כדאי למהר ולהיות הראשון שפונה לערכאות, שכן הפנייה הראשונה היא זו שקובעת עם בית הדין הרבני ידון בסכסוך או בית המשפט לענייני משפחה.
הסמכויות המקבילות לכאורה הביאו למצב, שבו מהירה אצבע על ההדק, ולא פעם גם עורכי הדין עוד מאיצים בלקוח או הלקוחה למהר ולהתחיל בהליך הגירושין, בשביל להיות הראשון ולקבל יתרון.
אז הרבה זמן עבר מאז שסיימתי את בית הספר למשפטים והיום המצב שונה, בתי המשפט כמו גם בתי הדין הרבניים לא ממהרים ללכת שבי וכך למשל במקרים בהם אישה דורשת מחצית מהרכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להניח שבית הדין הרבני יקבע שהיא אינה זכאית עוד לכתובה.
עו"ד אלכסנדר כהן (עו"ד אלכס כהן) שעוסק במשפטי גירושין מספר לי, ששוב ושוב מגיעים אל משרדו גברים, אנשים שבורים, לאחר שעלתה תמונה בראשם, לפיה בגירושין האישה תקחח את מחצית הכסף ממכירת הדירה, וגם תדרוש ותקבל את פדיון דמי הכתובה, ובכך למעשה תיקח גם את חצי הדירה השני, שלהם.
עו"ד כהן מסביר, שמרוץ הסמכויות המוכר אומר, שהתביעה בין הצדדים, שהוגשה קודם לבית הדין הרבני- תתנהל בבית הדין הרבני, ואם קודם הוגשה לבית משפט לעניינ י משפחה תתנהל בו.
אם האישה תגיש את התביעה קודם לבית משפט לענייני משפחה, ענייני הרכוש יישמעו שם, ואחר כך האישה יכולה גם לתבוע את כתובה ברבנות. עם זאת האישה לא תקבל תשלום כפול, לפי פסק דין בבלי, כל שקל שהאישה מקבלת בחלוקת רכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להוריד מהכתובה. כך, שאם הכתובה היא למשל 555,555 שקלים, והצדדים מכרו דירה, ונשאר להם אחרי סילוק חובות 600,000 לכל אחד, יראו את הבעל כאילו כבר שילם את דמי הכתובה האמורה.
אבל יש להבדיל, בין תביעות למזונות ילדים, שגם אם רוצים לנהל ברבנות (בית הדין הרבני), האישה עלולה למשוך את הדיון בנושא אל בית המשפט לענייני משפחה, להבדיל מהדיון בסכסוכים על הרכוש.
לכן, לא צריך לפחד, כמו שאומרים השופטים, אי אפשר "לקבל גם וגם", ולכן מי שתבעה בבית משפט לענייני משפחה, לא תקבל את הכתובה בנוסף לתביעתה, ככל שמה שקיבלה בחלקת רכוש עולה על הכתובה.
עו"ד כהן מספר, שאחרי שהגברים מקבלים תמונה נכונה על המצב המשפטי שלהם, יכול המשפט להתנהל על מי מנוחות, ולמרות הסמכויות המקבילות בישראל, אישה לא יכלה לקחת מבעלה במסגרת גירושין, את מה שלא מגיע לה.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה