יום רביעי, 29 ביוני 2016

עו"ד נועם קוריס - דיני חיובים בין בעל לאשתו

עו"ד נועם קוריס - דיני חיובים בין בעל לאשתו 
חזקת השיתוף- חלה על כל זוג שהתחתן בין אם בנישואים דתיים או אזרחיים (לא חד מיניים)- מה1.1.74 ואילך.
הלכת השיתוף- חלה על ידועים בציבור, זוגות חד מיניים וכל מי שהתחתן טרם המועד הזה.
חליצה, ייבום – בסמכות בית הדין הרבני.
ייבום – כאשר הבעל נפטר ואין לו ילדים אך יש לו אחים. האח צריך להתחתן עם האלמנה. אם לאח הנפטר יש אח בן שנה? צריך לחכות לגיל 13. היום עושים רק חליצה למרות שהרב עובדיה יוסף אר שניתן גם לעשות ייבום.
עובר חסר כל מעמד משפטי והוא נחשב כירך אימו – כאיבר מאבריה. לפי הרמב"ם הלידה נחשבת מהוצאת הראש ולא רק רגע חיתוך הטבור אז העובר מתחיל לנשום.
1.       עיקר הכתובה- 200 זוז, זה מה שפוסקים בממוצע. לפי החזו"א זה 52 אלף ש"ח.
2.       תוספת הכתובה- כל אחד מוסיף כמה סכום שרוצה.
נכסי צאן ברזל ונכסי מילוג-
בנכסי מילוג- הבעל זכאי לקבל את הפירות- הוא זכאי לגור בה, אם משכירים- הוא זכאי לקבל את דמי השכירות. אך בגירושין זה שלה בין אם הנכס השביח ובין אם הפסיד וגם במוות.
בגירושין אם הכנס צאן ברזל, רשום ע"ש הבעל, הוא צריך להשיב לאישה ביום הגירושין את הקרן של הנכס, אם הביאה דירה של מיליון שקל- הוא צריך להחזיר לה מיליון ₪. אם הדירה השביחה את עצמה, ההשבחה היא שלו, אם היא ירדה במחיר- עדיין מיליון, הקרן.
10 חיובים בין בעל לאשתו-
חיובים מדאורייתא (מהתורה):
1.       מזונות- הכלל הוא "עולה עמו ואינה יורדת" –אישה יכולה לוותר על הזכות לתבוע את מזונותיה במסגרת הסכם ממון.
2.       כסותה- הכוונה לביגוד, רכב, מוצרי טיפוח וכו'. באופן עקרוני, לוקחים את נושא הכסות ומכניסים כמזונות.
3.       עונתה- בניגוד למה שהרבה גברים חושבים, ישנה מחשבה של בעלים שנשיהם צריכות לקיים איתם יחסי אישות, אישה יכולה לסרב כל יום. אישה אינה חייבת לספק את צרכיו המיניים של בעלה. ההיפך הוא הנכון, הבעל הוא זה שחייב לספק את הצרכים המיניים של אשתו.
4. עיקר כתובתה
5.  רפואתה
6. לפדות אותה אם היא נשבית (שבויה).
7. קבורתה,
8. להיות ניזונת מנכסיו ויושבת בביתו אחר מותו כל זמן אלמנותה.
9. להיות בנותיו ניזונות אחר מותו עד שהתארסו
10. כתובת בנין דכרין - "להיות בניה הזכרים ממנו יורשים כתובתה יותר על חלקם בירושה שעם אחיהם"
חובות האישה לבעלה
1.       "מעשה ידיה"- מספיק מהתנהגות
2.       "מציאתה"
3.       "פירותיה"
4.       ירושתה –
כלל הסעיפים הנ"ל לא מתקיימים בימינו.

הסטאטוס נקבע על פי האבא
שאלת הסטאטוס אם כשר לבוא לקהל –
כהן – אסור להתחתן עם 5 סוגי נשים: גרושה, זונה, חללה, גיורת, חלוצה.
כהן גדול יכול להתחתן רק עם בתולה וגם לא עם אלמנה.
יש הבדל בין נושאים בטלים לאסורים – בטלים לא היה כלום לכתחילה. לא קרה כלום. כמו אח ואחות. כל איסורי עריות. קידוש אשת איש, אב וביתו ועוד. אלא נישואים בטלים ולא צריך גט.
לעומת זאת נישואים אסורים אלה נישואין שיהיו בתוקף כמו כהן וגרושה למרות שהם אסורים. בי"ד רבני ישר יחייב בגט. הילדים יופיעו ברשימת פסולי החיתון. גרושה – מי שניתן לה גט כדין.
זונה – מי שאינה בת ישראל – לא יהודיה, או בת ישראל שמקיימת יחסי אישות עם מי שאסורה להינשא לו באיסור השווה לכל. מישהי שקיימה יחסי אישות עם מישהו שאסור לה להתחתן איתו – כמו אישה נשואה שמקיימת יחסי אישות עם גבר אחר. אשת כהן שנאנסה, אפילו ע"י גוי – חייבים להתגרש. מרגע האונס הופכת לזונה. מישהי שקיימה יחיס אישות עם גוי ולימים רוצה להתחתן עם כהן – אסורה לכהן כי נחשבת זונה. כל מי שמקיימת יחסי אישות עם גוי הופכת לזונה.
כהן וגרושה שהתחתנו – הילדים הופכים לסטאטוס חדש – חלל. והבת – חללה.
למשל חלל התחתן עם לויה (מספיק יחסי אישות לא חייבים להתחתן). הבן חלל והבת חללה. הבת החללה לא יכולה להתחתן עם כהן. אם הבת החללה מכירה ישראל – מותר להתחתן. הילדים שלה – ישראל, כיוון שייחוס הולך לפי האב (כל עוד הנישואים מותרים), והילדים כבר יוכלו להתחתן עם כהן. כלומר – חללות יכולה להיפסק כשמדובר בבנות חללות. אך הבן החלל תמיד יביא חלל, גם אם היא מותרת לו. הולכים לפי האבא.
לכהן גם אסור להתחתן עם גיורת. גיורת – מי שנולדה לא יהודיה. איך מתגיירים? גבר: מילה, טבילה וקבלת עול מצוות. אישה: טבילה וקבלת עול מצוות. מי שהתגייר הופך להיות יהודי אבל מקבל סטאטוס בפני עצמו – גר או גיורת (הסטאטוס החמישי. הרביעי –חלל).
גר שהתגייר כאילו נולד מחדש ולכן משפחה של גוים שהתגיירו כולם באופן עקרוני האב יכול להתחתן עם הבת, הבת עם הבן וכו'. הילדים לא יהיו ממזרים למרות שאין כאן גילוי עריות. בפועל חז"ל אסרו זאת. אך אם למשל האב אנס את בתו אחרי שהתגיירו - הוא לא יהיה ממזר. האב שהתגייר הוא ביולוגי אבל לא משפטי – אין קשר משפטי משפחתי. לגבי גיור במהלך הריון – יש מח' ונוהגים לחכות עד הלידה ולגייר אח"כ.
אם זוג התגייר ונולדה ילדה – האם מותר לה להתחתן עם כהן? לא. היא בת גרים. לכהן מותר להתחתן עם בת גרים רק אם מעורב בה זרע ישראל, כמו גיורת שהתחתן עם ישראל. ישראל שנולדה לו בת מנוצריה והבת התגיירה – נולה מחדש ולא נחשבת כבעלת זרע ישראל.בן של גרים נחשב ישראל אך לא נחשב בזרע ישראל.
חלוצה – יש ייבום או חליצה. רק כשלאדם שנפטר אין ילדים ויש לו אח והרעיון שהאח יתחתן עם האלמנה.
ללוי מותר להתחתן עם כל האסורות לכהן.
ישראל – כמו לוי, מה שמותר לו מותר לו. בכהן לוי וישראל אין פגמים. מעכשיו כל סטאטוס נוסף הוא עם פגם מסוים.
סטאטוס רביעי: חלל. סטאטוס בפני עצמו.
סטאטוס חמישי: גרים.
סטאטוס שישי: חרורי (מהמילה חור). עבד עברי יוצא לחופשי בשנת השמיטה. אם רוצה להישאר נשאר עבד עד שנת היובל. עושים לו חור באוזן. היום אין סטאטוס זה.
סטאטוס שביעי: ממזר.
הערה: לא לבלבל בין דת לסטאטוס.
אמא יהודיה ואב מוסלמי – כפול דת. השאלה איך לדון בדין האזרחי – היכן יתחנך, מה קורה מבחינת דיני המזונות – לכאורה לא מגיע לו. ס' 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) קובע שאם לנתבע יש דין אישי שאר הוראות החוק לא יחולו. כאן הנתבע הוא מוסלמי. צריך ללכת לדין השרעי. התשובה היא שלילית – הבן מוסלמי אך לא מתייחס לאביו, אא"כ האב יקח את הילד לביה"ד ויכריז עליהם כילדיו. גם לפי המשפט העברי. לכאורה בהמ"ש לענייני משפחה לא אמור לפסוק מזונות. המרצה מספר על מקרה של אמא נוצריה ואב יהודי – הילד חסר דת. הולכים לפי הדין האישי של הנתבע. הנתבע טען שהוא יהודי ואין קשר בינו לבין הילדה. בפועל נפסק שיש לתת מזונות במנותק מהדין האישי. לפעמים החובה לתת מזונות של האבא גם אם האישה יותר עשירה. גם אם המשמורת שלו האישה פטורה לפי הדין האישי באופן עקרוני אך חייבת מזונות מכוח צדקה. אך אם סדר הגודל של ההכנסה דומה – האב יחויב במזונות.
נתינים – סטאטוס שאין היום. לא יכולים לזהותם. מדובר בכאלה שהצטרפו לעם ישראל בתקופת יהושע בן-נון (הגבעונים).
שתוקי – כל מי שיודעים מי אמא שלא אבל לא יודעים מי אבא שלו. למשל מי שנולדים כיום במדינת ישראל מתרומת זרע. שתוקי הוא ספק ממזר. יותר גרוע מממזר – כי ספק ממזר לא יכול להתחתן עם ממזר. למעשה ספק ממזר לא יכול להתחתן עם אף אחד – גם לא עם ספק ממזר. כיום מי שנולד מתרומת זרע מוגדר כפסול חיתון וניתן להכשירו באמצעות מסמכי התרומה. אנחנו מדברים על רווקות (והחשש לממזרות הוא שמא הזרע הוא של קרוב משפחה וכך יש איסור עריות למרות שאינה אשת איש). נשואות – יש את החזקה שרוב בעילות אחר הבעל. אמא של שתוקי יכולה להכשירו אם אומרת "לכשר נבעלתי".
אסופי – הסטאטוס הקשה ביותר. לא יודעים מי האבא ומי האמא. במקרה כזה ההנחה שהאסופי ספק ממזר והאמא לא סתם זרקה אותו כי לא רצתה לגדל ילד ממזר. למרות זאת חז"ל הכשירו אסופים שו"ע אבן העזר ד לא – תלוי איך נמצא:
עילות גירושין
חשוב לדעת מהן עילות הגירושין, הרשימה היא רשימה סגורה ולפי סדר חשיבות מהקל לחמור:
1.       טענת מומים- לפני/ אחרי נישואין גורר מזונות וכתובה (מאיס ללא כתובה).
2.       "שהתה עמו 10 שנים ולא ילדה"- רק של בעל כלפי אשתו. נספר רק מהחתונה.
3.       "עובר/ת על דת משה"- מכשיל את האחר ונדרש התראה.
4.       "עובר/ת על דת יהודית"- אלימות וקללות- קנטרנות ומידה.
5.       "מעשי כיעור"- עילה שקיימת רק לבעל כלפי אשתו.
6.       "זנתה תחתיו"- בעל כלפי אשתו.
7.       "רועה זונות"- עילה של אישה כנגד בעלה.
8.       מורדת / מורד- עילה שקיימת הן כלפי בעלים והן כלפי נשים. לגבי מורדת, יש שני סוגי מורדת א. מורדת בטענת "מאיס עליי" האישה אומרת שאיננה מקיימת יחסי אישות עם בעלה כי הוא מאוס בעיניה, הוא מגעיל אותה. במצב כזה, האישה צריכה לתת אמתלה מבוררת למה הוא מאיס עליה. היא צריכה לתת סיבה סובייקטיבית אמיתית שבאמת תשכנע את בית הדין שהוא מאוס עליה, לדוגמה שהוא הומוסקסואל. יש פס"ד שקיבלו טענה זו. דוגמה נוספת, בגידה, קיום יחסי מין עם אישה אחרת. ברגע שיש לאישה אמתלה מבוררת אכן יש לה זכות להתגרש. ישנו חריג, גם אם יש לה עילה בטענת מאיס עליי והאמתלה מבוררת, היא מפסידה את כתובתה. גם הפוך, גבר כלפי אישה, אמתלה מבוררת וצריך להביא לה את הכתובה שלה. נחירות ברמות גבוהות גם יכולות להתקבל כטענת "מאיס עליי".  "באינה לה ומצערנה לה"- אישה שמונעת מבעלה יחסי אישות על מנת שירבה בטובתה. בעל שמונע מאשתו נקרא מורד, בדיוק על אותו רעיון.
כשאישה מוכיחה עילה ניתן לחייב את הבעל בגט וההיפך אם הגבר הוכיח עילת גירושין כלפי האישה.
הנקודה החשובה בנושא עילות גירושין, בדר"כ כשיש עילת גירושין כנגד האישה היא מפסידה את כתובתה ומזונותיה. למעט, עילה של שהתה עמו 10 שנים ולא ילדה, כאן היא לא מפסידה את כתובתה. אם יש לאישה עילה כנגד הבעל, אף על פי שהיא דורשת את הגירושין היא אינה מפסידה את מזונותיה ואת כתובתה. לכן, עוד סיבה, למה לבעל לא כדאי להגיש תביעת גירושין שאין לו עילה מאחר ואז יאלץ לשלם לו את כתובתה.

במדינת ישראל היום, ישנם 4 סוגי גיטין או 4 פס"ד לגט.
1.       המלצה. לא מתקיימת אף אחת מעילות הגירושין ולכן אני לא יכול להכריח אף צד להתגרש או לגרש ולכן אני יכול להמליץ לכם להתגרש. משמעות ההמלצה הוא שמי שרוצה יכול להמשיך לסרב לתת גט או להמשיך לסרב לקבל גט. כל עוד אחד הצדדים ימשיך לסרב הזוג הזה ימשיך להיות נשוי.
2.       חיוב - דרגה אחת מעל חיוב זה רק במקרים מאוד חריגים ביה"ד כופה גט נניח כאשר מי מבני הזוג סובל מאלימות. או נניח כאשר הבעל סובל ממחלה או נמצא בכלא לזמן ממושך. אין יותר מדי פס"ד שכופים גט. כאשר העילה הוכחה והיא מתקיימת ואז ביה"ד יכול לחייב את הצד שמסרב להתגרש לחייב לגרש.
3.       כפיה (חיוב/כפיה – רק בהתקיים עילה). בפועל אין הבדל בין חיוב לכפיה מבחינת הסנקציות.
4.       עם השנים יצרו בתי הדין סוג נוסף של פס"ד לגירושין- מצווה להתגרש כשראו שהמלצה אינה מספיקה במקרים קשים יותר. אם העילת הגירושין הייתה מתקיימת היה ניתן חיוב. נקבע בחוק שלביה"ד הברני סמכות להפעיל סנקציות על צד שמסרב לתת את הגט גם בפס"ד של המלצה למתן גט. הרעיון שצד שרוצה להתגרש לא צריך להיות תלוי בשני. בפועל ביה"ד קבע שאינו יכול להשתמש בסנקציות אלא במצב של חיוב או כפיה, כי אז הגט הופך למעושה ואז יש חשש לכשרות הגט.

הסכם ממון כדי שיוגדר כהסכם ממון צריך לצפות פני עתיד לכן בהסכמי ממון טובים נראה 2 אופציות- כל מה שנצבר עד הנישואין- יהיה שייך לצד שצבר אותו וכך היה גם בעתיד, השבחתו של הנכס. וכל מה שיצבר מיום הנישואין ואילך הוא משותף או לא, ניתן להתנות. ברגע שהסכם הממון לא מתייחס לרכוש שנצבר מיום הנישואין ואילך החזקה היא שהוא משותף, אם אני רוצה להוציא משהו מגדר השיתוף עליי לכתוב זאת במפורש.

אדם שמתחתן ויודע ואשתו אמורה לקבל ירושה גדולה, דירה. אם שניהם יגורו בדירה, מחר, למרות שהיא ירושה מוחרגת, הבעל יטען שהייתה כוונה שיתוף ספציפית. מה האישה תגיד? שלא רוצה לגור עמו דירה בכדי שלא יטען כוונת שיתוף. זה אבסורד. לכן בהסכם ממון יש לטעון גם לגבי נכסים שיגיעו בירושה. 

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר      
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז         
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona
עו"ד נועם קוריס  בפייסבוק

יום שלישי, 28 ביוני 2016

כל מה שרצית לדעת על קבוצת רכישה / משרד עו"ד נועם קוריס ושות'....

קבוצת רכישה: עו"ד יפית לוי – משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר      
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז         
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona
עו"ד נועם קוריס  בפייסבוק

מהי קבוצת רכישה ?
התארגנות לרכישת נכס מקרקעין בדרך של קבוצת רכישה.
המדובר במספר אנשים שהתארגנו בקבוצה ע"י "גורם מארגן", לצורך בנייה משותפת של נכס עסקי או דירה, וזאת עוד בטרם רכישת הזכויות בקרקע.


מספר החברים בקבוצה:-
אין רף מינימלי של מספר חברים בקבוצה.


הסכם לרכישת הקרקע:-
חבריי קבוצת הרכישה חותמים על מערכת הסכמים, כשההסכם המרכזי הוא הסכם לרכישת הקרקע – הצדדים להסכם הם חבריי הקבוצה ובעל הקרקע.


הסכם שיתוף:-
הסכם מרכזי נוסף , המהווה את המסגרת החוזית בין חברי הקבוצה – בינם לבין עצמם.


איך פועלת השיטה?
לאחר שכל חבר בקבוצת הרכישה חותם על הסכם שיתוף, קבוצת הרכישה רוכשת את הקרקע ובשלב הבא הקבוצה מתקשרת עם קבלנים מבצעים ונותני שירותים.


יתרונות בקבוצת רכישה:-
הוזלת עלויות (הוצאות מימון, פרסום, שיווק, רווח יזמי) וכיוב'


חסרונות בקבוצת רכישה:-
חבר בקבוצת רכישה נכנס לחוסר וודאות ולוקח על עצמו סיכונים בהיבטים שונים: מחיר דירה לא סופי, הבטחת השקעה, זהות המארגן, היבט המיסוי.

ויתור על זכויות לתקופת היזמות והבנייה:-
במסגרת הסכם השיתוף, כל אחד מחברי קבוצת הרכישה, מוותר זמנית, על הזכויות הבאות:
1.     הזכות לבטל את רכישת הזכויות במקרקעין.

2.     הזכות לדרוש פרוק השיתוף במקרקעין.

3.     הזכות לעכב את מימוש הבנייה עקב קשיי מימון שנקלעו אליו.

4.     הזכות לשעבד את המקרקעין עד לסיום הבנייה (למעט לטובת הבנק המלווה).

5.     הגבלת זכות מימוש זכויות היחיד בקבוצת הרכישה, במילים אחרות קיימה חובה לקבלת את הסכמת הקבוצה באמצעות המארגן/הנאמן).



גורם מארגן:-
ביצוע פרוייקט בניה משותף מחייב גורם שיארגן את כל חבריי הקבוצה.
מארגן הקבוצה פועל בשני מודלים עיקריים:
1.     ליווי מלא.
2.     ליווי חלקי.


מארגן הקבוצה – ליווי מלא:-
המארגן מלווה את הפרוייקט על כל שלביו, עד להשלמתו ורישום הזכויות על שם חברי הקבוצה, החל מאיתור הקרקע, בירור זכויות הבניה, התכנון המוקדם, אומדן עלויות, מארגן את חברי הקבוצה, ליווי רכישת הקרקע, ביצוע כל ההתקשרויות מול הקבלנים, מפקח על ביצוע וכיוב'.


מארגן הקבוצה – ליווי חלקי:-
המארגן מאתר את הקרקע, מארגן את חברי הקבוצה, ויוצא מן התמונה לאחר חתימה על הסכם המכר עם בעל הקרקע וחתימה על הסכם השיתוף.
מנקודה זאת,  הקבוצה היא זו שממשיכה להתנהל מול הקבלן המבצע ויתר נותני השירות והיועצים – עד להשלמת הפרוייקט.


תשלום לגורם המארגן:
התמורה לגורם המארגן יכולה להיות בכסף ו/או בשווה כסף ו/או סיחור אופציה לרכישת הקרקע.
התמורה למארגן, היא תנאי להכרה בקבוצת הרוכשים כ"קבוצת רכישה".


חתימה על יפויי כח:-
עם כניסתו של כל אחד מחבריי הקבוצה לקבוצה, הוא חותם על יפויי כח , המסמיך את הגורם המארגן ו/או הוועד המנהל ו/או הבנק- לצורך סיום הפרוייקט.


גורם מממן / ליווי בנקאי:-
הסכמי השיתוף מחייבים, לרוב, את ביצוע הבנייה בשיתוף פעולה עם בנק מלווה.
תפקידו של הבנק המלווה להבטיח העמדת כל המימון הנדרש לסיום הבנייה.


בנק מלווה:-
הבנק המלווה מאשר את הליווי הבנקאי, באמצעות פתיחת תיק משכנתא של כל אחד מחבריי קבוצת הרכישה.
הבנק המלווה בודק את יכולתו הכלכלית של כל אחד מחבריי הקבוצה, ובהתאם הבנק מחליט האם לאשר את הצטרפותו.
הבנק המלווה מעמיד קו אשראי לפרוייקט, והבטוחה של הבנק המלווה הוא שעבוד הקרקע כשהיא נקייה מכל חוב ו/או שעבוד אחר.
הבנק המלווה בודק את התקדמות הבנייה בפרוייקט, באמצעות דוחות אפס תקופתיים, ומזרים כספים לקבוצה, בהתאם לקצב התקדמות הבנייה.



יפית לוי, עו"ד ומגשרת
נייד: 050-7680636
פקס': 077-3179176

דוא"ל: yafitadv@walla.com