יום ראשון, 14 בפברואר 2016

חדלות פירעון - איך מממנים חברות בקשיים?

איך מממנים חברות בקשיים?
כמוסכמת יסוד – צריך להבין את האמור בשיעור המבוא, אמרנו שאחד המקומות הבטוחים לעבוד, היא לעבוד מול בעל תפקיד בחברה בקשיים, כאילו יש חברה חדשה. מה זה אומר לגבי המימון שיועמד לחברה החדשה? זה אומר שהמימון הוא בסיווג ובמעמד גבוה ביותר, בגדר הוצאות פירוק / הקפאה, המשמעות היא שהכסף הראשון שישולם לפני כולם. אלו הוצאות הקפאת ההליכים.
גם המימון החדש שינתן לצורך ההקפאה הוא בסיווג הראשון לדרגה למעלה, אם הנאמן ינהל ויהיה גירעון, הכסף הזה הוא הראשון שמשולם חזרה כהוצאות הקפאה / פירוק. קודם כל צריך להבין שאומרים למישהו תעמיד מימון תבין שאתה תקבל ראשון. כלומר אם לחברה יש נכסים, אתה לפני כל סדרי הקדימויות, סביר להניח שהסיכון שלך הוא הוא נמוך יותר. המימון שלו במעמד של הוצאות פירוק.
הדרכים ליצירת מימון:
1.      תרומת בעלים – הבעלים יזרים כסף לחברה בקשיים, "הירתמות הבעלים להצלת החברה" (השופטת אלשייך). במדינת ישראל שיטת המימון היא כזו שלמעט חברות ציבוריות 2 גדולות, כשחברה מבקשת מימון הבנקים מחתימים את הבעלים על ערבויות אישיות. הבעלים, בעת קריסה, ערב למאות מיליונים. לכן לא תמיד יש לו האפשרות להעמיד מימון חדש לחברה, הוא באותו מצב כמו החברה. שניתן נניח ואין לו בעיה כלכלית, למה שישים כסף חדש לאחר שהשקיע כבר המון בחברה?

מאידך, ישנה כדאיות לבעלים של חברה, לשקול לפחות, את האפשרות כן להירתם ולהעמיד מימון לצרכי הפעלת החברה ולהקפאת הליכים. בתי המשפט מאוד אוהבים כשהבעלים בא ואומר שהוא מנסה לעזור לחברה, גם אם זה אומר שהוא ישלם מכספו, כשמסבירים שהמימון הוא בסיווג של הוצאות פירוק, ואם מראים שישנו סיכוי גבוה מאוד להחזיר את המימון (מבחינת גירעון / תזרים), ורק מסיבה זו לפעמים ביהמ"ש יאשר את הקפאת ההליכים.
במקרה של דלק נדל"ן- הייתה חלק מקבוצת תשובה, חברת נדל"ן עם הרבה נכסים באירופה, שבתקופות הפריחה הייתה שווה מיליארדים, וכתוצאה ממשבר המימוני בעולם ומשבר הנדל"ני באירופה, הגיע למצב שלא יכלה לפרוע את אג"ח שלה, הבעלים יצחק תשובה אמר קחו את החברה ותעשו עמה מה שאתה רוצים, קחו את החברה לפירוק. הנושים התרעמו. במקביל הוא מצא את הגז, הנושים אמרו לו אתה משאיר אותנו ככה? שופטת אלשייך הזמינה אותו לעולם, אמרה שזה לא מוסרי, "אתה מרוויח בגז והציבור ממן אתה מפסיד והציבור מפסיד", יש כאלה שיגידו שחשש מסדרה של תביעות, הוא לא היה דירקטור, ולא בטוח שהייתה עילת תביעה, בסופו של דבר, קיבל החלטה וכן הזרים לחברה מאות מיליוני שקלים ותמך בהסדר נושים שהחברה עשתה. מלבד לצד המוסרי, צריך להבין את הצד המשפטי, הוא יכול להגיד, שיקחו את החברה לפירוק. באפריקה ישראל, לבייב הביא 800 מיליון מהבית ועדיין התקשורת הרגה אותו.
תבל- חברת הכבלים הוט, היא מיזוג של 3 חברות כבלים: תבל, מתב וערוצי זהב. תבל הייתה בבעלות קבוצת איי.די.בי בבעלות הקודמת ומומנה על ידי הבנקים, היו השקעות עצומות והיא צברה חובות של מיליארדים, היו מעט חובות לגורמים לא מובטחים. ראתה תבל שלא תוכל לעמוד בזה, החליטה שרוצה ללכת להקפאת הליכים ולעשות הסדר חוב. שמעו הבנקים והתרעמו, טענו כי המימון הגיע לאור העובדה כי תבל היא חלק מקבוצה גדולה ויציבה ואיימו בכינוס. תבל הקדימה את הבנקים בשעתיים בלבד, ועשתה תרגיל יפה. מי שייעץ לה הבין בתחום ואמר רגע תעמידו מימון לצרכי שיקום החברה כדי להביא אותה להקפאת הליכים, ואז זה יהיה בסיווג של הוצאות הקפאה, זה הכסף הראשון שמוחזר ובית המשפט רואה את זה, כך הסיכוי להקפאת הליכים יהיה גבוה יותר. השופטת ראתה את הצהרת הבעלים שנרתם להצלת העסק, בלי דיון, נתנה הקפאה ל60 יום על ההתחלה, באותה דקה הכינוס התחסל. בסופו של דבר תבל עשתה הסדר. לא העמידו שקל, בסופו של דבר, הנאמן לא שילם את חובות העבר, ייעל את הניהול, היה כסף בקופה ולא היה צריך כסף מתבל.
2.      הנושים יעמידו מימון – לצורך הפעלתה בהקפאת ההליכים כי יש להם אינטרס. יש כאלה שקוראים לזה בעל הסיכויים נושא בסיכונים. נושים שיש להם אינטרס שהמצב שלהם יהיה הרבה יותר טוב כתוצאה מכך שהחברה תעשה הסדר במקום פירוק, מוכנים להעמיד בשבילה זה מימון (במיוחד אם הם מבינים שהמימון בסיווג גבוה יותר). זה יותר שכיח עם הבנקים, הבנקים הם נושים מתוחכמים, הם יודעים לשקול מה האפשרויות בסיטואציות שונות, לכן בהרבה מאוד מקרים כשיש אינטרס לבנק והבנק משתכנע שעדיף לו ללכת להקפאה ולא פירוק, הוא מוכן לממן את החברה וזה דבר קל יותר יחסית. מתי כדאי לבנק? בנקים שהם נושים מבוטחים לחלוטין בעיקר בפרויקטים, חברות קבלניות מבצעות, חברה קבלנית שמבצעת פרויקטים, כשהיא מתקשרת בהסכם לביצוע הפרויקט, היא מעמידה ערבויות שונות לטובת הלקוח, ערבויות ביצוע/טיב/אחריות/חוק מכר, שאם הפרויקט הושלם הערבויות חוזרות לבנק ומפחיתות את החוב שלו, לא רק זה יש גם בטוחות שהוא החזיק כנגד מהחוב, ואלו משתחררות כדי להבטיח ערבויות אחרות בכלל.
חברה א' מתקשרת עם חברה ב'. ב' מבקש מא' בטוחות לצורך ביצוע העבודה, הבנק של א' מעמיד לב' ערבויות ביצוע וכן הלאה, הבנק כנגד הערבויות האלה, נוצר לו חוב לפעמים גובה בחלק מהבטוחות. אם הפרויקט לא יושלם, הערבות תחולט, הבנק יפסיד את הכסף, אם הפרויקט יושלם, הערבות חוזרת לבנק והיא לא חולטה, מבחינת הבנק אין את החוב יותר, הוא חזר "הביתה". אם יש בטוחות שהבטיחו את החוב, הן קיימות אצלו לחובות אחרים שהבטיחו את החברה. לכן יש אינטרס עצום לבנקים להשלים את הפרויקט. לכן בחברות קבלניות מבצעות במובנה יש אינטרס להשלים את הפרויקט, יהיה נאמן שימשיך את הביצוע כדי שהערבויות יחזרו, לכן מוכנים לצורך העניין הזה לתת קו אשראי לנאמן החברה לצורך מימון הפרויקט.
לא רק זה, האשראי שהבנק מעמיד, הוא לא רק הוצאות פירוק, הוא חוב מובטח כי הוא מצטרף לבטוחה על הפרויקט (שבדר"כ משועבד לבנק שמלווה). החוב שהבנק ממשיך לממן, הוא חלק מהחוב שמובטח בפנים, למה לו לא לממן?
בקבוצת חיל היו 9 בנקים שונים שמימנו את הערבויות של  החברה, כל בנק העמיד מימון להקפאה לצורך קידום הפרויקט ואת המטה הכללי של החברה העמיסו על הבנקים באופן יחסי לפי חלקם בפרויקטים השונים. כל חודש יצא דו"ח מסודר עם כל מימון של כל בנק עד שבסוף היה הסדר של החברה. יכול גם לקרות במקרה שלבנק יש בטוחות לחוב שלו אך לא מספיק, חושב שאם יממש את החברה כעסק חי, הסיכוי גבוה יותר ולכן מוכן להעמיד מימון לצורך הפעלת העסק.
זה נהיה קשה יותר במקרה שלבנק אין אינטרס, כאשר הוא מובטח לחלוטין על החוב שלו או שהחשיפה קטנה, עדיין יש אפשרות לפנות לנושים אחרים, לא מובטחים ולהגיד להם, על אף המצב, שיעמידו קו אשראי בשביל שאולי ילכו להקפאה והמצב יהיה טוב יותר. במקרה של בורגראנץ' הבנק לא היה מוכן לממן כי היה מובטח לחלוטין, הצליחו דרך פז ונטו ספקית הבשר של ההמבורגרים, לקבל קו אשראי של 2. 5 מיליון שקלים שאיפשר ללכת להקפאת הליכים ובסופו של הדבר הרשת נמכרה והיה הסדר.
פס"ד דיור לעולה- ביצעה פרויקטים בבסיס פלמ"חים, ביקשו ממשרד הביטחון להמשיך את ביצוע הפרויקטים, על אף כי העובדים לא קיבלו שכר. במשך חצי שנה של הקפאת ההליכים, השלימו לבנק למעלה מ25 מיליון שקלים של ערבויות שהבטוחות נגדם השתחררו כל מצב החברה היה כזה שהיה אפשר בקלות לבצע החזר. כשהערבויות חזרו לבנק, והבטוחות השתחררו לטובת נושים אחרים, המצב של החברה הוא אחר לגמרי. יש יותר נכסים לתת לקבוצות שלא הנושים הלא מובטחים ולכן המצב להגיע להסדר הוא טוב יותר.
3.      צד ג' – מה האינטרס? שתי אפשרויות – ראשונה, שבכל זאת הוא בעל אינטרס בחברה, רוצה לרכוש אותה, רוצה לדאוג שהחברה תמשיך להתקיים (הוצאות מימון וכן הלאה). אלא מה, בדרך כלל במצבים כאלה הוא יצפה שתמורת זה הוא יקבל יתרון מסוים, למשל זכות סירוב ראשונה ברכישה, הוא קודם למחירים, הבעיה היא שבתי המשפט לא אוהבים לתת את היתרון הזה כי זה מרתיע מתחרים אחרים להציע מחירים כי אותו צד ג' יקח את זה. לכן היו תקופות שבתי המשפט נתנו את זה, בשנים האחרונות חל שינוי. עדיין יש מקרים שצד מעוניין כשרואה בכך יתרון מסוים, גם אם לא משפטי, כי כך הוא כבר בתוך החברה ויש לו יתרון על אחרים.
אפשרות נוספת, ישנם גורמים מימוניים בשוק שמבינים שיש פוטנציאל רווח יפה, סיכון נמוך וכו', אם מדובר בחברה שבה הסיכוי להחזיר את הכסף גבוה, הם מקבלים ריבית גבוהה וזו הכנסה טובה בשבילם. מה הבעיה? בתי המשפט לא מבינים שחברה במצב כזה היא סיכון וצריך לתת ריבית גבוהה, ולכן בית המשפט לא אוהב לתת ריבית גבוהה מדי בחברות האלה. האבסורד שאם זה מימון בנקאי, ביהמ"ש מקבל. אך בפועל, כל העמלות מגיעות לריבית אפקטיבית שנתית של למעלה מ20%, אבל בגלל שזה בנק זה "בסדר".
מנכ"ל דיסקונט לשעבר, שפיגל, לדוגמה הבין את המהלך, והציע לממן חברות בקשיים. כמו לדוגמה בתיק מעריב.
4.      כספים חופשיים בתוך החברה - ברור שלאותה חברה בקשיים אין נכסים שלא שועבדו, לפעמים יש לחברות נכסים חופשיים, מלאי = כספים חופשיים שיגיעו. מי יתנגד? "דין קדימה" – רשויות המס, לא אכפת להן מהחברות, מבחינתן זה כסף שלהם, אם יווצר גירעון / הפסד. ביהמ"ש לפעמים כופה עליהן, יש בעיה עם עניין הכסף בקופה, לא תמיד הנושים הרלוונטיים נותנים הסכמה. זו אפשרות שקיימת.

5.      קבלת קו אשראי מהבנק - בתיק דיור לעולה למשל, הבעלים של החברה רב עם כל בנק שעבד איתו והגיש הרבה תביעות. היה שוק שחור / אפור, היה קשה להשיג מימון לחברה, כשניתחתנו את החברה ראינו שכדאי ללכת להקפאת הליכים כדי שיושלמו הפרויקט וישופר מצב החברה, אך לא היה מקור מימון. ד"ר נס פנה למנהל הבנק שלו וביקש 2 מיליון ₪ אשראי לחברה שלקראת הקפאה וקיבל. על סמך זה הלכו לביהמ"ש וקיבלו הקפאת הליכים, יומיים לאחר מכן פנו מבנק לאומי ואמרו שהם בכלל לא נושים ואיך הם קיבלו מימון? שבוע אחרי שהתיק התחיל ולאחר גביית החובות, הם הגיעו לפלוס, עצם העמדת האשראי נתנה את האפשרות הזו גם אם למעשה לא היה בסופו של דבר צורך בו.

לסיכום, האפשרות ללכת עם חברה להקפאת הליכים, מה צריך לבדוק? האם אפשר לנהל החברה ללא גירעון וגם מימון לצורך הפעלת החברה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה