נועם קוריס משרד עורכי דין ומגשרים טל'-077-7060058

יום שבת, 16 ביולי 2016

עו"ד נועם קוריס- ניכוי גמלאות ביטוח לאומי מפיצויים בנזקי גוף...

עו"ד נועם קוריס- ניכוי גמלאות ביטוח לאומי מפיצויים בנזקי גוף...

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר      
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז         
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona
עו"ד נועם קוריס  בפייסבוק.

אדם לא יכול לבוא ולומר למזיק אני לא רוצה למצות את זכויותי לפי חוק ביטוח לאומי. זה יעלה לו ביוקר כי יעשו לו ניכוי רעיוני. אתה חייב להגיש תביעה – חייבים לנסות למצות את הזכויות. אחד החוקים הבולטים בצד הזכויות וגם בצד ההשפעה על החישוב הוא חוק ביטוח לאומי. בצד הזכויות יש נכות כללית – זכאי כל אדם בישראל לא משנה אם מדובר בת"ד, תאונת עבודה, החלקה באמבטיה, בעיה תורשתית, כל בעיה רפואית שבאה לידי ביטוי באחוזי נכות. אם זה כתוצאה מתאונה – הוא חייב למצות את זה.
לא כל אחוז נכות כלשהו מזכה בנכות כללית. יש תנאי סף של אחוז נכות והשפעה על כושר עבודה ועוד. כל נוכת באה בחשבון. יש שיקום וקצבאות זקנה ושארים וקצבת תלויים. במקרי מוות יש קצבת תלוייםאו שארים ולכן בכל מוות יש ניכוי מהנזק של תגמולי הביטוח הלאומי שנחשבים כהטבת נזק שיש לנכותה. אין כפל גמלה.
אדם שנפטר והותיר שארים – המשפחה תמיד זכאית לקצבת שארים וגובהה נקוב חוק. בתאונת עבודה היורשים או התלויים זכאים לקצבת תלויים והיא מושפעת מגובה השכר שהיה למנוח. הב"ל עובד על נטו ויוצא שהאלמנה מקבלת נטו גבוה יותר מהנטו שהבעל הביא. יש מצבים מוזרים.
הביקורת על ב"ל היא על הביצוע, לא על הזכויות. לפעמים הזכויות ממש מופלגות.
בכל אופן, אחד הכללים הועקרונות ואנחנו עדיין מדברים על הצד המהותי – יש כלל שחשוב לזכור שאומר שאין כפל גמלאות בב"ל. דוגמא: אדם שהוא זכאי לנכות כללית ועובד ונפגע בתאונת עבודה לא יקבל גם גמלת עבודה אלא עליו לבחור בניהן (בעקרון לפי הגבוה).
את החישוב של הב"ל שמנכים מהפיצויים שנפסקים עושים ע"י היוון. יש היוון רגיל והיוון של ב"ל. יש תקנות מיוחדות לפי חוק ב"ל שהשתנו לא מזמן.
מספר סעיפים – סימן ד' – 328 ואילך – תביעות נגד צד שלישי. הב"ל זכאי לתביעת שיבוב נגד המזיק אם המזיק גרם לתשלום לניזוק. מעל 20% תשלום חודשי. מתחת זה מענק חד"פ. אז הב"ל מהוון את התשלום החודשי ויכול לתבוע אותו. אם מסתבר שהנפגע תרם לאירוע – ינכו בתביעת הב"ל באותו שיעור.
יש סעיף שאומר שיש מצבים שהב"ל יקבל רק 75% ויש אפשרות שהנפגע יקבל עוד 25% על הנזק (329). זה נעשה כי הב"ל תלוי בנפגע בשביל להוכיח את הנזק. הב"ל פונה לעו"ד של הנפגע ומבקש שיתוף פעולה והחוק מנסה ליצור מנגנון שיגרום לניזוק לשתף פעולה. הב"ל מצרף פעמים רבות לתביעה עצמה של הניזוק. כאשר הניכוי גדול עד שהוא בולע את הנזק שעדיין הנפגע יכול לקבל 25% מהנזק. אם הנזק 100 והב"ל 150, יקבל הנפגע עוד 25, למרות שבעקרון כל סכום הנזק נבלע בב"ל.
כל מה שאמרנו זה אך ורק בתביעות נגד צד ג' להבדיל ממעביד. אם הגורם היחיד הוא מעביד כל מה שאמרנו לא קיים. הב"ל הוא למעשה מכסה את המעביד ליום פקודה. הניכויים לפי פקנ"ז – כל הטבת נזק שיש לנפגע ממקור כלשהו צריך לנכות, אא"כ יש הוראה שלא צריך לנכות.
פיצויי פיטורין – סעיף 5- מי שנפטר יש לשלם פיצויי פיטורין. הפסיקה כיום שלא מנכים כי זה היה משולם בכל אופן גם שלא כתוצאה מהתאונה.
חוק הנכים תגמולים ושיקום וחוק הנספים – יש גם חוק דומה לנפגעי פעולות איבה. סעיף 36 בחוק הנכים תגמולים ושיקום וסעיף 60 לחוק שירות המדינה גמלאות – למשל חייל שנפצע תוך כדי שירות צבאי נפגע בת"ד יכול לתבוע גם את משהב"ט וגם את חברת הביטוח של הרכב בו נשא אבל לא יכול לקבל שניהם. אפשר לנהל את כל התביעה ובסוף לפי התוצאה להחליט מה לקבל. מורה שעובדת בבי"ס ונפגעה בתאונה. נפלה בבור בדרך לעבודה ובגלל המקרה הוצאה לגמלאות. בגלל אותו אירוע יש גם בסיס לתביעת נזיקין כנגד המזיק. אי אפשר לקבל את שניהם – בלי קשר לניכוי.
הדלתא הנוספת שהוספה לגמלאות עקב התאונה אותה מנכים, כי יתר הגמלה היה מקבל בלי קשר לתאונה. מי שתקבל גמלאות כבר מגיל 60 – ינכו את החלק עד גיל שבלאו הכי הייתה יוצאת לפנסיה.
שאר החוקים שישנם נמצאים כאן כדי לדעת איפה לחפש את הזכויות.
חוק גיל פרישה – לא יכולים לבוא בטענה אבל נשים פורשות קודם. נשים זכאיות לעבוד עד גיל 67. גם אם באותו מקום עבודה כולן עובדות עד 62, אא"כ כבר הודיעה שפורשת לפני התאונה.
חוקי הפנסיה – בשנים האחרונות כשמחשבים הפסדי הכנסה לעתיד מוסיפים גם הפסד פנסיה. בגלל שהמשכורת ירדה ההפרשה לפנסיה קטנה גם כן. זה שייך לזכויות סוציאליות. בגלל צו הרחבה שמכה כולם לפנסיה הנוהל היום שמוסיפים על תק' הפנסיה עוד סכום נוסף. היום זה לא קיים כי לכולם יש פנסיה בגלל צו ההרחבה.
נזק שאינו נזק ממון:
כאב וסבל לניזוק חי; כאב וסבל לניזוק שנפטר (לעזבון); קיצור תוחלת חיים לניזוק החי; קיצור תוחלת חיים לניזוק שנפטר (לעזבון); פגיעה באוטונומיה; אובדן שירותים.
נזק ממון ניתן לכמת בצורה פשוטה. נזק שאינו נזק ממון בעקרון לא ניתן לחשב.
אם ת"ד – יש דרך א', ואם כל שאר התביעות לפי פקנ"ז – דרך ב'. יש מאמר של רונן פרי בנושא קיצור תוחלת חיים.
סעיף 4(א)(3) לחוק הפלת"ד –
(3)   הפיצויים בשל הנזק שאינו נזק ממון לא יעלו על מאה אלף לירות; שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להגדיל סכום זה.
100 לירות = עשרה שקלים. הסכום לא הוגדל. הסכום הבסיסי והמקסימאלי הוא 10 ש"ח. הסכום הזה צמוד למדד. כמה הוא יוצא היום? 173,000. זה הסכום המקסימאלי גם אם מישהו 100% נכה לכל ימי חייו.
תקנות הפיצויים לנפגעי ת"ד –
חישוב הפיצויים
2.    (א)  בכפוף לאמור בתקנה 3, סכום הפיצויים יהיה סך הכל של אלה:
(1)   שני פרומיל מן הסכום המקסימלי כפול מספר הימים שבו היה הניזוק מאושפז בבית חולים, במוסד לטיפול בחולים או בנכים בשל התאונה;
(2)   אחוז אחד מן הסכום המקסימלי כפול אחוזי הנכות למציתות שנגרמה לניזוק כתוצאה מן התאונה; לענין זה, "אחוזי הנכות" - כפי שנקבעו בהתאם למבחנים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.
           (ב)  לא היה הנפגע זכאי לפיצוי לפי תקנת משנה (א) או שסבל נזק שאינו נזק ממון שאינו מכוסה על ידי אותה תקנה, יהיה סכום הפיצויים, הסכום שהוסכם עליו או שייפסק, ובלבד שהסכום לא יעלה על עשרה אחוזים מהסכום המקסימלי.

פרומיל – 1 לאלף. 25% נכות ולזכותו 10 ימי אשפוז – 10* שני אחוז מהסכום המקסימאלי. נוספים הפרשי הצמדה וריבית.
קודם יש הצמדה של הסכופ המקסימאלי עצמו. מיום התאונה ועד מתן פסה"ד – על תקופה זו עושים לסכום הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית. התקנות אם כן קובעות נוסחאות אחוזים לפי אחוזי נכות וימי אשפוז. האם אשפוז יום נחשב יום אשפוז? הפסיקה קבעה שאשפוז יום גם נשב אשפוז. אין הבדל בין אשפוז רפואי לסיעודי. האם אדם אחרי בי"ח החליט ללכת להחלמה? ימי הבראה לא נחשבים יימ אשפוז כי הצורך איננו רפואי.
איזו נכות מבין בחשבון? 25% נכה לצמיתות והיו תקופות שהנכות עלתה וירדה. מביאים בחשבון את הנכות הצמיתה הסופית. לא משנה מה היה בדרך.
[תקנה 15 לחוק הב"ל – אפשר להעלות את אחוזי הנכות עד 50% מהנכות שנקבעה רק מהנכות הצמיתה שנקבעה. לצורך תקנות אלו משתמשים רק בנכות הרפואית ולא בתקנה 15.]
מה אם האדם שנפגע קשה מאוד ונקבעה לו נכות צמיתה של 100% והיה הרבה בתי חולים. איך נחשב? יש 250 ימי אשפוז ו100% נכות. בכל מקרה לא מקבלים יותר מהסכום המקסימאלי. הסכומים מאוד נמוכים. אם היה מדובר ברשלנות רפואית או תאונת עבודה הוא היה יכול לקבל קרוב למליון ש"ח. (ס"ק (2)- 100% נכות* אחוז מהסכום המקסימאלי = הסכום המקסימאלי. ממילא לימי אשפוז לא נותר כלום...). 
ס"ק (ב) - אם אין מספיק נכות (למשל אין נכות רפואית לצמיתות או נכות של פחות מ10% אחוזי נכות) או אשפוז – סכום הפיצויים יהיה עד 10% מהסכום המקסימאלי (17,300). הרבה סבל מתמשך לפעמים לא מעלה כהוא זה כי אנחנו מוגבלים לנוסחאות האלה ואין לבהמ"ש סמכות להוסיף ולו שקל אחד. גם אם הנכות נמוכה מ10% בהמ"ש יכול להפעיל שק"ד לפי ס"ק (ב) למרות שבאופן עקרוני זה נכנס לסעיף הקודם כדי שלא יהיה מצב אבסורדי שמישהו עם 0% נכות יקבל יותר מ5% נכות.
הפחתת סכום הפיצויים
3.    אירעה התאונה למי שמלאו לו ביום התאונה שלושים שנה, יוקטן סכום הפיצויים לפי תקנה 2(א)(2) באחוז אחד לכל שנה שמלאה לו מעל לשלושים שנה.

על כל שנה מעל גיל שלושים מוריד אחוז מהסכומים של 2(א)(2). על חלק ימי האשפוז לא מפחיתים לפי הגיל. הגיל העודף יורד רק מהחלק של אחוזי הנכות.
הפיצויים במות הניזוק
4.    נגרם מותו של הניזוק כתוצאה מן התאונה, יהיה סכום הפיצויים לעזבונו עשרים וחמישה אחוזים מן הסכום המקסימלי.

פעם זה היה כל הפיצוי, עד ההכרה בזכאות של השנים האבודות ששינה את המפה.
אם אדם נפגע בת"ד היה מאושפז ונפטר. לפי תקנה 4 לא מגיע לו פיצוי על האשפוז אלא ה25% מהסכום המקסימאלי הוא הסכום שיקבל העזבון. החלמה נחשב כהבראה.
האם ניתן לבקש פיצוי על קיצור תוחלת חיים וגם על כאב וסבל? קיצור תוחלת – נפגע בגיל 30 והרופאים אומרים שימות בגיל צעיר יותר. זו סטטיסטיקה והפיתרון לקשיי הערכה הם פיצויים עיתיים. לקיצור תוחלת חיים יש פיצוי. הדילמה אם זה בנוסף או בחופף? יש שפוסקים לחוד ויש ביחד (תיקי פקנ"ז). בפלת"ד נוכח התקנות אין גם וגם וגם – יש תקרות קבועות עבור כל הנזקים שאינם נזקי ממון. במהלך השנים הפער בין פקנ"ז לפלת"ד בנושא זה הולך וגדל.
תרגיל – יליד 1.5.66 נפגע בת"ד ביום 10.4.2008 כשנסע לפגישת עסקים. אושפז 5 ימים ו10 ימים להחלמה. נכות צמיתה 10%. תוספת לפי תקנה 15% של 5% נוספים.

אלה שלפי תקנה 15 לא מובא בחשבון. 10% נכות * אחוז מהסכום מקסימאלי + 5*2% מהסכום המקסימאלי. מפחיתים גיל (בגיל התאונה) מתוצאת אחוזי נכות (לא מימי אשפוז). + הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה. אם לא נקבע נכות יש שק"ד לבית המשפט.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה