נועם קוריס משרד עורכי דין ומגשרים טל'-077-7060058

יום חמישי, 20 בינואר 2022

הוגש ערר על שחרורו של הנאשם למעצר באיזוק אלקטרוני

 המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה לפני זמן קצר לבית המשפט העליון הודעת ערר על החלטת בית המשפט המחוזי להורות על שחרורו של הנאשם מוטי חסין למעצר באיזוק אלקטרוני.

ועוד כמה מאמרים:

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  בג"צ דחה עתירה לבחון שיווין נטל מזונות הקטינים

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

"למרבה הצער, אירועי אלימות עבריינים מסדר הגודל בהם מעורב המשיב, עלולים להתרחש באופן בלתי צפוי, אם על ידו ואם על ידי אלו המבקשים לפגוע בו. בתרחיש כזה עלול המשיב להיות מעורב שוב בביצוע או תכנון של מעשי אלימות אכזריים, אשר גם אזרחים תמימים עלולים להיפגע מהם", צוין בהודעת הערר.

כזכור, מוטי חסין מואשם יחד עם 5 נאשמים נוספים, בביצוע עבירות רצח, קשירת קשר לביצוע פשע (רצח), עבירות נשק ועוד, כל אחד לפי חלקו. על פי כתב האישום, הנאשם ויתר הנאשמים ביצעו את העבירות המיוחסות להם במסגרת סכסוך בין שתי חבורות עברייניות, וחלקו של הנאשם בביצוע העבירות הינו משמעותי. 

כעולה מכתב האישום, הנאשם איתר אדם שיבצע רצח, סיפק לו אמצעים לביצוע הרצח, ומימן ייצורו של רכב חבלה שנועד להביא למותו של אחר מחבורה עבריינית יריבה. כמו כן, החזיק הנאשם על גג גן ילדים ארסנל נשק, בתוכו בין היתר חומר נפץ ורימוני רסס.

במסגרת דיוני המעצר בעניינו של הנאשם, הוצג בפני בית המשפט המחוזי מידע מודיעיני, אותו הגדיר בית המשפט כמידע שיש בו ללמד על אופייה של המסוכנות הנובעת מהנאשם ועל מידתה הגבוהה. גם שירות המבחן התרשם, כי אין בכוחו של מעצר בפיקוח אלקטרוני כדי להפחית ממסוכנותו הגבוהה של חסין, זאת לצד עברו הפלילי העשיר, וכתבי אישום תלויים ועומדים בגין איומים לפגיעה בחיי סוהרים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט היימן) החליט כי בכל אלה יש כדי להביא להחמרת התנאים המגבילים שיוטלו על חסין, אך לא כדי להותירו במעצר ממש, וזאת בשל חלוף זמן רב ממועד תחילת משפטו.

הפרקליטות ביקשה לעכב ביצוע ההחלטה והגישה ערר, במסגרתו מבקשת הפרקליטות כאמור מבית המשפט העליון לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ולהורות על המשך מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

הפרקליטות סבורה, כי קיים קושי ממשי בעצם שחרורו של הנאשם ממעצר מאחורי סורג ובריח, וכי מעצר באיזוק לא נותן מענה לסכנתו של הנאשם לציבור.

"השמתו של המשיב במרכז פעילותו העבריינית, תוך החזרתו לסביבתו הטבעית אשר בה ביצע את המעשים המיוחסים לו, היא בלתי סבירה. זאת ועוד. מסוכנותו של המשיב, וכן מעורבותו העמוקה בפעילות עבריינית, כפי שעולה מעובדות כתב האישום והמיידעים המודיעיניים אודותיו, מקימים חשש ממשי שהמשיב יפר את תנאי המעצר שנקבעו לו, והסיכון הטמון בהוצאתו מאחורי סורג ובריח יתממש", צוין בהודעת הערר.

הודעת הערר לבית המשפט העליון הוגשה ע"י דגנית כהן ויליאמס מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. בבית המשפט המחוזי מנוהל התיק ע"י עורכי הדין יוסי קורצברג וארז ריכטנברג מפרקליטות מחוז ת"א.



יום רביעי, 24 בנובמבר 2021

פעילות מבצעית "מסלול בטוח", עוקלו 13 רכבים ברהט

 המשטרה ורשות המסים פעלו נגד חייבים וסרבני תשלום קנסות בטייבה, רהט וירושלים: 20 רכבים עוקלו

במסגרת פעילות מבצעית "מסלול בטוח" והמאבק הלאומי לטיפול בפשיעה בחברה הערבית, לחיזוק המשילות וההרתעה, פעלו אתמול משטרת ישראל ורשות המסים במספר מקומות ברחבי הארץ כנגד חייבים וסרבני תשלום קנסות.

בעיר טייבה פעלו אמש שוטרי תחנת טייבה ואנשי היחידה לאכיפת הגבייה (הוצל"פ) של רשות המסים בחובות מס הכנסה, מיסוי מקרקעין ומע"מ. הכוחות פשטו במהלך הלילה על בתיהם של חייבים ועיקלו רכבים בבעלותם. במהלך הפעילות עוקלו 13 רכבים.

בירושלים, פעלו אנשי היחידה לאכיפת הגבייה (הוצל"פ) בחובות מס הכנסה ומע"מ על בסיס מידע מודיעיני שאפשר להם לאתר שני חייבים מחוץ לביתם ולעקל את רכביהם. ברהט, פעלו אנשי היחידה לאכיפת הגבייה (הוצל"פ) בחובות מס הכנסה ומע"מ יחד עם שוטרי תחנת רהט ומג"ב ועיקלו 5 רכבים של חייבים.

יום רביעי, 6 בינואר 2021

האימא השאירה הדירה בצוואה רק לשתי בנותיה וערעורו של האח נדחה

האימא השאירה הדירה בצוואה רק לשתי בנותיה וערעורו של האח נדחה
בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור שהוגש בפניו.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

בקשת רשות ערעור נסובה על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 17.8.2018 (רמ"ש 66153-07-18, השופט ח' שרעבי). בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור על שלוש החלטות שניתנו בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה מיום 25.6.2018, מיום 11.7.2018 ומיום 26.7.2018 בשלושה תיקים שאוחדו (תמ"ש 58676-02-17, השופטת ר' באום).

רקע והליכים קודמים

מקורה של הבקשה בסכסוך ירושה בין אחים. אבי המשפחה המנוח בנה עוד בחייו בית על חלקה בכפר מזרעה (להלן: המבנה ו-הכפר), שבהמשך שופץ וחולק לחמש יחידות דיור. יחידת הדיור שבה גר המבקש, בנו של המנוח, מתפרסת על שתי קומות של המבנה, וכוללת גם סלון ומטבח שהיו בשימושם של ההורים המנוחים (להלן: החלל המשותף). האב נפטר עוד בשנת 2006, מבלי שהותיר אחריו צוואה, ואילו האם (להלן: המנוחה) נפטרה בשנת 2016, והותירה צוואה מאותה שנה שבה ציוותה את יחידת הדיור שבה התגוררה – ובכלל זאת את החלל המשותף – למשיבות, בנותיה (להלן: הדירה).

למען שלמות התמונה, יצוין כי בני משפחתם של הצדדים מחזיקים בכפר במבנים שהקימו לאורך השנים, אך הבעלות על הקרקעות שעליהן המבנים ממוקמים אינה רשומה במסודר. לפיכך, הם מנהלים כיום בבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה להסדרת הבעלות האמורה כך שכל אחד מבני המשפחה יהיה בעליו של המקרקעין בו תפס חזקה, בכפוף להוראות בדבר תשלומי איזון (ת"א 54183-03-15).

ביום 27.2.2017 הגישו המשיבות לבית המשפט לענייני משפחה תביעה למתן צו שימנע מהמבקש להיכנס לדירה, הכוללת כאמור את החלל המשותף. בהמשך לכך, הגישה המשיבה 3 לרשם לענייני ירושה בקשה לקיים את צוואת המנוחה. המבקש הגיש מצדו התנגדות לקיום הצוואה, כך שהתיק הועבר לבית המשפט לענייני משפחה והדיון בשלושת התיקים שפורטו לעיל אוחד לבקשתו.  

בהמשך לאמור, נתן בית המשפט לענייני משפחה שלוש החלטות אשר בהן עוסקת הבקשה דנן:

בהחלטתו הראשונה קבע בית המשפט לענייני משפחה כי תחילה יש להכריע בשאלת תקפותה של הצוואה ורק לאחר מכן בבקשה לצו מניעה. ביום 10.7.2018 המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו, שכוונה גם למתן הוראה לפיה תיראה התביעה למתן צו מניעה "כעתירה להצהרה לפיה המנוחה הייתה בעלת הזכויות בנכס נשוא (כך במקור – ד' ב' א') הצוואה". בכך כיוון המבקש לבסס טענתו שהמנוחה ציוותה להוריש דירה שאינה רשומה בבעלותה.

בהחלטתו השנייה דחה בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה לעיון חוזר, בקבעו כי סדר הדיון שנקבע יתרום להבהרת המצב. בית המשפט לענייני משפחה אף ציין כי אין בכוונתו להיעתר לבקשתו השנייה של המבקש. בהקשר זה, צוין כי המבקש שותף לתביעה שנסבה על הסדרת הזכויות בדירה על שם בני המשפחה, ומטעם זה הוצע לו לשקול "האם הוא מבקש להוסיף ולטעון במסגרת ההליך טענות סותרות אשר עלולות לפגום בטענות המועלות בפני בית המשפט המחוזי".     

בהחלטתו השלישית הורה בית המשפט לענייני משפחה למבקש להגיש תצהיר מתוקן עד ליום 6.9.2018, בציינו כי המבקש פעל בניגוד להחלטותיו הקודמות והגיש תצהיר הכולל התייחסויות לצו המניעה. במהלך פרק זמן זה, נתן בית המשפט לענייני משפחה למבקש הזדמנות נוספת להגיש בקשה למינוי מומחה לבחינת טענתו להעדר כשירותה של המנוחה כמצווה בהתאם להוראת סעיף 26 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בעניינן של שלוש ההחלטות, ובה טען בין השאר כי בית המשפט לענייני משפחה התעלם מהקשר בין שלושת התיקים המתנהלים בינו לבין המשיבות, וחסם אותו מפני העלאת טענות הרלוונטיות לשאלת תוקף הצוואה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, וקבע כי לא שוכנע שייגרם נזק למבקש או שייפגעו זכויותיו אם טענותיו יידונו במסגרת הערעור על פסק הדין שיינתן. בית המשפט המחוזי ציין כי יש היגיון בדיון בתוקף הצוואה לפני הדיון בהיקף העיזבון, בשל השלכת הדברים על ההצדקה להוצאת צו מניעה. כמו כן, נקבע כי בית המשפט לענייני משפחה לא חסם בפני המבקש האפשרות להעלות את טענותיו השונות, ואף ניתנה לו הזדמנות חוזרת להגיש בקשה למינוי מומחה לבחינת כשרות המנוחה.

בקשת רשות הערעור
הבקשה האחרונה מכוונת כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי. לשיטת המבקש, טרם נדונה בבית משפט זה השאלה אם ניתן לטעון כבר בהליך התנגדות לקיום צוואה כי המצווה ציווה רכוש לא לו, וכן טענות שעניינן אי-חוקיות, אי-מוסריות או העדר אפשרות לבצע את הצוואה. בנוסף, מדגיש המבקש כי הדירה אינה רשומה כעת על שמו או על שם המשיבות. על כן, כך נטען, דחיית הדיון בעניינה עלולה להעמידו במצב שבו כבר הועברו הזכויות בה לצדדים שלישיים.

לאחר שבית המשפט בחן את טענותיו של המבקש הגיע בית המשפט העליון לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובה. כידוע, ברגיל אין להיעתר לבקשות רשות ערעור על החלטות של הערכאה הדיונית הנוגעות לסדרי דין ולדרך ניהול ההליך. התערבות בהחלטות מעין אלו שמורה למקרים חריגים (רע"א 4764/07 נשיא נ' נשיא, פסקה 9 (20.1.2008); בע"ם 7683/11 פלונית נ' פלונית, פסקה 4 (17.7.2012)). המקרה שהוצג אינו נמנה על מקרים אלו. בית המשפט העליון לא השתכנע כי ייגרם למבקש עיוות דין, או כי תיפגע זכותו להעלות את טענותיו – במועדים ובהליכים שהתווה לכך בית המשפט לענייני משפחה (ראו והשוו: בע"ם 2596/17 ‏פלונית נ' פלונית, פסקה 10 (5.4.2017)). למותר לציין כי המבקש אף יוכל לערער על ההכרעות הסופיות בהליכים המתנהלים בעניינו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום רביעי, 16 בדצמבר 2020

השופט נחשף לראיות פסולות אך לא יפסל מלדון

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיאה נ' זלוצ'ובר) בתפ"ח 24704-02-19 מיום 7.7.2019 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס - כותב בביז פורטל
עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית
עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של רצח, ניסיון לרצח, חבלה בכוונה מחמירה ונשיאת והובלת נשק, זאת על רקע אירוע שהתרחש בחודש נובמבר 2018 ואשר במהלכו נורה למוות אדם ושניים נוספים נפצעו. בעקבות האירוע ערכה משטרת ישראל חקירה, אשר במסגרתה פנתה אל בית המשפט המחוזי בבאר שבע לשם קבלת צווי האזנת סתר. בהתאם להוראת סעיף 6(א) לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979, נדונות בקשות למתן צווים כאמור על ידי נשיא בית משפט המחוזי או סגנו. בענייננו, נדונו בקשות למתן צווי האזנת סתר בפני סגן הנשיאה זלוצ'ובר, וזאת בחודש נובמבר 2018.

עם פתיחת ההליך בעניינו של המערער בחודש פברואר 2019, נקבע ההליך להישמע בפני הרכב שופטים בראשותו של סגן הנשיאה זלוצ'ובר. בפתח הדיון שהתקיים ביום 25.2.2019, ביקש בא-כוח המערער את פסילתו של ראש ההרכב, וזאת לאור העובדה שפסק הוצאות אישיות נגד בא-כוח המערער בתיק אחר שהתנהל בפני הרכב בראשותו. הבקשה נדחתה על אתר, וערעור על החלטה זו לא הוגש. ביום 17.6.2019 הגיש המערער בקשה נוספת לפסילתו של ראש ההרכב, וזאת לאחר שמחומרי החקירה שהועברו לידיו באותה העת, לאחר הוצאת תעודת חיסיון בנוגע לחלק מהראיות בעניינו של המערער, עלה כי ראש ההרכב דן בבקשות המשטרה למתן צווי האזנת סתר כאמור לעיל. ביום 7.7.2019 קיים ראש ההרכב דיון בבקשה ולאחר הפסקה דחה את הבקשה. בהחלטה ציין בית המשפט קמא כי אין בעצם חשיפתו של בית המשפט לחומר ראיות ולמידע בלתי קבילים הקשורים לפרשה העומדת בפניו כדי להקים עילת פסלות, אלא יש לבחון האם השופט נחשף למסה קריטית של ראיות בלתי קבילות שבכוחן להקים חשש ממשי למשוא פנים. במקרה דנן, כך צוין, מדובר בבקשות שטופלו על ידי ראש ההרכב כשבעה חודשים לפני הגשת בקשת הפסלות. עוד צוין כי בקשות למתן צווי האזנת סתר מטופלות בבית המשפט המחוזי בבאר שבע על ידי נשיאת בית המשפט ושני סגניה לפי תורנות חודשית. במהלך חודש התורנות דן התורן בבקשות רבות ועל רקע זה ציין ראש ההרכב כי הוא "מתקשה לזכור דווקא את הצווים בהם מדובר", וכי רק לאחר קריאת החומר שצירף בא-כוח המערער נזכר שאכן נתן צווים להאזנת סתר בעניין החקירה, אך הוא אינו זוכר כמה צווים נתן ומה היו הראיות שעמדו בבסיס החלטותיו בעניין זה. עוד צוין כי כל הזכור לו הוא שמדובר "בחומר גולמי שהוצג בפניי באופן נקודתי לצורך מתן החלטה בבקשה למתן הצו ובוודאי לא ניתן לומר כי המדובר באותם מקרים נדירים ומיוחדים, במסגרתם הובא בפני חומר "כה מקיף ויסודי" או אותה "מסה קריטית" של ראיות שיש בה כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים. אין גם בסיס לחשש שיהיה בחומר שהובא בפניי (אותו איני זוכר) כדי להשפיע על מסקנותיי במהלך שמיעת התיק". עוד צוין בהחלטה כי שניים מבעלי הסמכות לדון בבקשות למתן צווי האזנת סתר משמשים ראשי הרכבי פשעים חמורים ולפיכך "הימנעות שופטים אלה מלדון בבקשות לצווי האזנות סתר או מלשמש כראשי הרכבים – אינה מעשית". ראש ההרכב הוסיף וציין כי בית המשפט העליון הכיר באילוץ זה כתומך במסקנה לפיה אין לפסול את המותב במקרים דומים והפנה לפסק דינו של הנשיא א' גרוניס בע"פ 6968/13 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.10.2013) (להלן: עניין פלוני). לבסוף, ציין ראש ההרכב כי "לא רק שדעתי בנוגע לתיק זה או לנאשם לא נעולה אלא אין לי כל דעה, כי לא התחלנו בשמיעת הראיות".
מכאן הערעור שלפני בית משפט זה, בו חוזר המערער על טענותיו. לשיטת המערער, במהלך הדיון בבקשות למתן צווי האזנת סתר נחשף ראש ההרכב באופן כמעט יומיומי ל"מסה קריטית" של חומר ראייתי ומודיעיני בעניינו של המערער, וזאת לפני חודשים ספורים בלבד. בנסיבות אלה, סבור המערער כי אין ספק בדבר קיומה של עילת פסלות. עוד נטען כי אין בעובדה שהסמכות לדון בבקשות למתן צווי האזנת סתר נתונה לשלושה שופטים כדי להצדיק את החלטתו, שכן קיימים שופטים רבים נוספים אשר יכולים לדון בעניינו של המערער מבלי שאלה נחשפו כלל לחומר הראיות ולחומר המודיעיני אשר נחשף אליו ראש ההרכב. אשר להסתמכותו של בית המשפט קמא על פסק הדין בעניין פלוני, נטען כי מדובר בפסק דין שלא פורסם, ומשכך אין בידי המערער לאבחן את המקרה דנן מהמקרה שנדון שם. לבסוף, צוין כי הדיון בעניינו של המערער טרם החל, ועל כן לא יגרם כל נזק מפסילתו של ראש ההרכב בשלב זה.
דין הערעור להידחות. המבחן לפסלות שופט הוא קיומן של נסיבות אשר יש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים, וכבר נקבע לא אחת כי עצם חשיפתו של המותב לראיות בלתי קבילות אין בה כדי להוביל בהכרח לפסלותו (ראו: ע"פ 4368/19 האעמר נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (24.7.2019)). עוד נפסק כי אין לפסול מותב אך בשל העובדה שדן בעניינו של הנאשם בהליך אחר, דוגמת הליך מעצר, אף אם ראוי להימנע משיבוץ מותב הדן בהליך כזה כמותב הדן בהליך העיקרי (השוו: ע"פ 6998/18 וקנין נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (7.11.2018)). השאלה אותה יש לבחון בכל מקרה ומקרה היא אם השופט נחשף ל"מסה קריטית" של ראיות בלתי קבילות המצדיקה את פסילתו מלשבת בדין (ע"פ 3063/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (23.5.2019)). בנסיבות המקרה דנן, אינו סבור בית המשפט כי עלה בידי המערער להראות שאכן מדובר בחשיפת ראש ההרכב ל"מסה קריטית" של ראיות בלתי קבילות אשר מצדיקות את פסילתו. כעולה מהחלטת בית המשפט קמא, מדובר בשלושה צווים להאזנת סתר הנוגעים לגורמים שונים המעורבים בפרשה, אשר נדונו במעמד צד אחד בין התאריכים 21.11.2018-18.11.2018, ואשר הסתיימו בהחלטות תמציתיות ביותר. בנסיבות אלה ובהינתן העובדה שמדובר היה בחומר חקירה גולמי, שראש ההרכב אינו זוכר כלל את תוכנו ואשר הוצג לו באופן נקודתי, לא נמצא כי התקיימו במקרה זה התנאים שקבעה הפסיקה המצדיקים פסילה. כמו כן, העובדה ששופטים מעטים בלבד בכל מחוז מוסמכים על פי חוק לדון בבקשות למתן צווי האזנת סתר ובדרך כלל אלו הם גם שופטים אשר בשל בכירותם וניסיונם משמשים כראשי הרכבים, אכן יוצרת אילוץ שעליו כבר עמדנו וטעם זה תומך אף הוא במסקנה כי אין לפסול את המותב מלדון בהליך במקרה דנן (ראו: עניין פלוני, בפסקה 6).

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.



יום רביעי, 8 ביולי 2020

עו"ד נועם קוריס – על פוליטיקה, גוגל ופייסבוק

עו"ד נועם קוריס –  על פוליטיקה, גוגל ופייסבוק

בדיוק פורסם שבמדינת פייסבוק כבר גרים היום יותר משני מיליארד משתמשים, הרבה יותר מאשר בהודו או בסין ובעצם הגורם המאחד הכי גדול שהיה אי פעם בתולדות האנושות. יותר מבני אותה דת, יותר מאשר בני אותו לאום, יותר מצופי האירוויזיון או גמר אליפות העולם בכדורגל, פשוט הדבר הכי גדול שקרה.

לא רק בגודל מבחינת כמות המשתמשים, אלא גם לפי החוזק הכלכלי והיכולת להניע תהליכים, כבר ברור לכולם שלמעצמות כמו פייסבוק או גוגל, הרבה יותר קל למשל להגיע לירח או להוציא אל הפועל כל פרוייקט חדשני וגרנדיוזי, קל הבה יותר מאשר לכל מדינה ממוצעת על פני כדור הארץ.

נועם קוריס, נועם קוריס


השינוי הזה, שעדיין לא ברור עד הסוף אם הוא שינוי פוליטי, שינוי תרבותי או שינוי הרבה יותר גדול מכך בסדר החברתי והמשילותי על פני כדור הארץ, ועוד ימים יגידו ויבהירו את ההשלכות בינוניות הטווח לכך, שחברות מסחריות כמו גוגל ופייסבוק צוברות כוח כספי, כמות אנושית והשפעה חברתית, פוליטית אישית, כל כך משמעותית ועצומה.

תזכרו את מה שאתם קוראים כאן, כי אם אני מבין נכון, זה רק עניין של זמן עד שהכוח הזה שצוברות חברות מסחריות מהסוג הזה עוד ישפיע הרבה יותר על המבנה החברתי- פוליטי בעולם, וכבר עכשיו לא מספרים לנו שלפייסבוק למשל, יש "שירות חשאי" ויכולות של שירות חשאי, יותר טובות משל רוב אם לא כל המדינות בעולם. ככה זה כשאתה יכול לדעת מי הם החברים של שני מיליארד איש, עם מי הם בקשר קרוב ועם מי לא, עם מי כל אחד נפגש והיכן, ועוד אין סוף פרטים שיוצרים מידע ממוחשב ואון ליין, שממשיך ומשתפר עוד מרגע לרגע



עו"ד נועם קוריס מייסד משרד נועם קוריס ושות' בשנת 2004. משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס בעל תואר מסטר במשפט מאוניברסיטת בר אילן. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

יום ראשון, 29 במרץ 2020

הקורונה אינה סיבה להתערבות בג"צ

בג"צ דחה על הסף עתירה שהוגשה בפניו בטענה שלאור מגפת הקורונה לא ניתן לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 
עו"ד נועם קוריס - כותב בישראל היום
עניינה של עתירה זו שהוגשה בימים אלו בבקשה לבטל את החלטת בית הדין לביקורת משמורת מיום 18.3.2020, ולהורות על שחרורו ממשמורת של העותר 1. בפתח הבקשה ציינו העותרים, כי על אף שדרך ההשגה על החלטות בית הדין לביקורת משמורת היא בערעור לבית משפט לעניינים מנהליים, נבצר מהם לילך בנתיב זה, נוכח החלת תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 (להלן: התקנות). לטענתם, ערעורים על החלטות בית הדין לביקורת משמורת אינם באים בגדר העניינים המנויים בסעיף 3(א) לתקנות, או בהודעת מנהל בתי המשפט מיום 15.3.2020, ועל כן לא ניתן לדון בהם בעת תחולת התקנות. לפיכך מבקשים העותרים, כי בית משפט זה יפעיל את סמכותו השיוריות כבית דין גבוה לצדק, מכוח סעיף 15(ג) לחוק יסוד: השפיטה.
בכ"צ לא מצא לנכון להעתר לבקשה. על-פי סעיף 3(ד) לתקנות "על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) עד (5), רשאי נשיא בית משפט, מטעמים שיירשמו, לקבוע כי הליך מסויים הנמנה עם הענינים המפורטים בתקנת משנה (א)(1) עד (5) לא יידון, או שהליך מסויים שאינו נמנה עמהם – יידון". ראו גם דברים מפורשים בעניין זה, שכתב מנהל בתי המשפט בסיפא להודעתו מיום 15.3.2020 (נספח ב' לעתירה). זו הדרך שהעותרים יכולים לנקוט בה, בצוק העיתים, ואין הצדקה לכך שבית משפט זה ידרש אל העניין.
בג"צ הדגיש, שבהפניית העותרים לדרך הדיונית הפתוחה בפניהם, אין משום נקיטת עמדה מצידו לגוף העניין.
העתירה נדחתה אפוא על הסף.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.
 

יום רביעי, 11 במרץ 2020

קוקה קולה: 23 מיליון ש"ח בגין גז מזוהם

בית המשפט העליון דן בימים אלו בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' פרסקי) בת"א 20349-09-16 מיום 12.11.2019, בגדרה נדחתה בקשה לסילוק הודעת צד ג' על הסף.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 
עו"ד נועם קוריס - כותב בישראל היום
המבקשת (להלן: מכתשים) סיפקה בשנת 2009 גז פחמן דו-חמצני לחברת קוקה-קולה למשקאות (להלן: קוקה קולה). הגז התגלה כמזוהם ועקב כך נגרמו לקוקה-קולה נזקים שאותם תבעה ממכתשים. בשנת 2012 גובש הסכם פשרה במסגרתו התחייבה המשיבה 2 (להלן: AIG), בכובעה כמבטחת של מכתשים, לשלם לקוקה-קולה סך של 23,000,000 ₪ בגין הנזק שנטען שנגרם לה עקב הזיהום. כמעט כשבע שנים לאחר האירוע, הגישה AIG את התביעה מושא הבקשה שלפניי - תביעת שיבוב נגד המשיבה 1 (להלן: מקסימה). AIG טענה כי מקסימה היא האחראית לנזק שנגרם, כמי שסיפקה למכתשים את הגז הפגום, ועל כן צריכה לשפות את AIG בסך של 24,058,243 ₪.
במסגרת ההליכים המקדמיים, מקסימה הגישה הודעת צד ג' נגד מכתשים, בטענה כי על מכתשים לשפות אותה בגין כל סכום שיפסק נגדה בתביעת השיבוב. מכתשים מצידה הגישה בקשה לסילוק ההודעה על הסף וטענה בעיקרו של דבר להיעדר עילת תביעה והיעדר יריבות בינה לבין מקסימה, מכיוון ש-AIG תובעת את מקסימה כמבטחת של מכתשים. נטען כי הודעת צד ג' למכתשים במקרה דנן היא חסרת תוחלת ויוצרת "מעגל שוטה", בעוד שמקסימה יכולה להעלות את כל טענותיה בהליך העיקרי מול AIG.
בסיום ההליכים המקדמיים ולאחר חילופי דברים נוספים בין הצדדים, נתן בית המשפט המחוזי את החלטתו ודחה את בקשתה של מכתשים. בתמצית, בית המשפט קבע כי קיימות למקסימה שתי עילות תביעה עצמאיות נגד מכתשים: גרימת נזק ראייתי למקסימה, וטענת מקסימה להפרש בין הסכום ששילמה AIG במסגרת הסכם הפשרה לבין גובה הנזק שנגרם בפועל לקוקה-קולה. נקבע, כי הגם שההודעה לצד ג' על עילותיה אינה נקייה מספקות, והגם שעילות ההודעה לצד ג' על פניהן אינן "מהחזקות", נדרש לברר את הדברים, והמקרה אינו מצדיק את הסעד החריג של סילוק ההודעה על הסף.
מכאן הבקשה שלפנינו, במסגרתה שבה וחוזרת מכתשים על טענותיה בפני בית המשפט המחוזי. בין היתר, נטען כי ההחלטה של בית המשפט קמא לא נומקה כדבעי; וכי יש להכריע בבקשת הסילוק בשלב הנוכחי ולפני שמיעת הראיות, על מנת שלא לגרור את מכתשים להליך סרק וחסר תוחלת, בשים לב לסכום ההודעה ומורכבותה.         
בתגובה טענה מקסימה כי בהתאם לפסיקה הנוהגת, אין הצדקה להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית שלא לדחות בקשה לסילוק הליך על הסף. עוד נטען, כי יש להותיר את מכתשים כצד בהליך נוכח עילות התביעה העצמאיות שיש למקסימה נגדה; בשל היריבות בין מכתשים ל-AIG, ועל מנת שניתן יהיה להשיב את תגמולי הביטוח ל-AIG; וכן על מנת שניתן יהיה למנוע התדיינויות נוספות בנושא. עוד הלינה מקסימה על התנהלותן של מכתשים ו-AIG בהליך גילוי המסמכים, המעידה לשיטתה על חוסר תום לב ושמא אף על קנוניה שנרקמה ביניהן. בתוך כך, צוין כי AIG התחמקה מלספק מידע ומסמכים שהתבקשו על ידי מקסימה בטענה כי הם נמצאים בידי מכתשים, וכי במסגרת ההליכים המקדמיים מכתשים סיפקה מענה ומסמכים שונים הנוגעים לאירוע הנזק.
AIG בחרה שלא להגיש תגובה מטעמה.
לאחר שבית המשפט העליון עיין בבקשה ובתשובה לה, החליט לקבל את בקשת רשות הערעור, לדון בה כבערעור ולקבל את הערעור.
בית המשפט הקדים ואמר כי ברגיל, מידת התערבות בהחלטה הדוחה בקשה לסילוק על הסף היא מצומצמת ושמורה למקרים חריגים (ראו החלטתי ברע"א 1926/16 צוריאל נ' מורד, פסקה 3 (29.3.2016) (להלן: עניין מורד); רע"א 661/17 ‏אלמשרק חברה לביטוח בע"מ נ' אלסנדוק (הקרן) אלפלסטיני לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, בפסקה 4 (‏16.2.2017); רע"א 60/19 כלל מוצרי בטון בע"מ נ' אזורים חברה להשקעות בפיתוח ובנין בע"מ, פסקה 6 (‏12.2.2019)). עם זאת, ייתכנו מקרים בהם צירופו או אי צירופו של צד שלישי להליך עשוי להיות בעל השפעה משמעותית על אופן ניהולו של ההליך, באופן שמצדיק התערבות של ערכאת הערעור (השוו רע"א 7978/13 עיריית חיפה נ' קהילת ציון אמריקאיות (בפירוק), פסקה 10 (21.2.2014); רע"א 8644/15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' וייץ, פסקה 12 (21.2.2016); רע"א 7848/18 מדינת ישראל (משרד התחבורה – רשות הספנות והנמלים) נ' פלונית (21.12.2018)).
הודעת צד ג' לפי תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 נועדה על מנת לאפשר לנתבע לממש זכות לשיפוי או להשתתפות או לסעד אחר כלפי הצד השלישי, או לבירור סוגיה שנויה במחלוקת שמן הראוי כי תתלבן גם ביחסים שבין הנתבע לבין הצד השלישי. במקרה דנן, איני רואה תוחלת בהותרת ההודעה לצד שלישי על כנה, מה שעלול לגרור את מכתשים להליך מורכב שידרוש השקעת משאבים מצידה, כדי להוכיח ולהתגונן באותן טענות שממילא הועלו או תועלנה על ידי AIG, ואיני רואה אפשרות כי מכתשים תידרש לשפות את מקסימה, או להשתתף בחיוב שיושת עליה, ככל שהתביעה כנגדה תתקבל.
AIG היא מבטחתה של מכתשים וככזו היא נכנסת בנעליה בתביעת התחלוף. למבטחת אין יותר ממה שהיה למבוטח וכל טענת הגנה שעומדת למקסימה כנגד מכתשים, עומדת לה ממילא גם כנגד AIG כמבטחתה של מכתשים (השוו לסעיף 2(א) לחוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969: "לחייב יעמדו כלפי הנמחה כל הטענות שעמדו לו כלפי הממחה בעת שנודע לו על ההמחאה"; סעיף 37 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973: "כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיוב תעמוד לו גם כלפי המוטב; סעיף 7(א)לחוק הערבות, התשכ"ז-1967: "כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיובו עומדת גם לערב").
בניגוד לנטען על ידי מקסימה, ובניגוד למסקנתו של בית המשפט קמא, לא השתכנע בית המשפט כי למקסימה שתי עילות עצמאיות כנגד מכתשים.


הטענה כי למקסימה נגרם נזק ראייתי עקב השיהוי בהגשת התביעה, היא טענה טובה שיכולה לעמוד לה מול AIG. אלא שטענת הנזק הראייתי משמשת כצינה ולא כחנית, ובית המשפט לא ראה כיצד היא יכולה לשמש את מקסימה כטענת התקפה כנגד מכתשים במסגרת הודעת צד שלישי, או כיצד יכולה טענה זו להניב יותר למקסימה במסגרת הודעת צד שלישי כנגד מכתשים.
עילת תביעה עצמאית נוספת לה טענה מקסימה, נוגעת לגובה הנזק שנגרם לקוקה-קולה. על מקסימה יהיה להתמודד עם ההלכה לפיה אין דרכו של מבטח להתנדב לשלם לצד שלישי יותר מהנזק שנגרם לו, וכי מהמבטח נדרש רף הוכחה נמוך יותר, של סבירות השיקולים שהניעו אותה להכיר בחבותה ולבצע את התשלום (ע"א 7148/94 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' חברת השמירה בע"מ, פ"ד נ(4) 567 (1997)). בשל הלכה זו, נטען על ידי מקסימה כי היא תתקשה להוכיח כי AIG שילמה לקוקה-קולה יותר מהנזק שנגרם לה בפועל. לעומת זאת, במסגרת הודעת צד שלישי למכתשים, הרי שמכתשים, כמו כל ניזוק רגיל, תצטרך להוכיח מה הנזק שנגרם לקוקה-קולה, וכך יתאפשר למקסימה, לגישתה, להוכיח כי הנזק שנגרם לקוקה-קולה היה נמוך יותר, ובמקרה כאמור, היא תהיה זכאית לשיפוי ממכתשים, בגובה ההפרש בין תביעת השיבוב של AIG לעומת הנזק שנגרם בפועל לקוקה-קולה.
בטענה זו אין כל רבותא, והיא נכונה לכל תביעת תחלוף. אכן, אין דרכה של מבטחת להתנדב ולשלם יותר מהנזק שנגרם בפועל, אך מעין חזקה זו, שעשויה להקשות על מקסימה לטעון כי AIG שילמה לקוקה-קולה יותר מהנזק שנגרם לה, אינה מצדיקה פתיחת חזית נפרדת נגד מכתשים. ובכלל, אם וככל שמקסימה תחזור על מכתשים, מכתשים תחזור על AIG כמבטחתה, ואין לדבר סוף.
מקסימה העלתה טענות שונות הנוגעות להליכי גילוי מסמכים שהתנהלו בינה לבין AIG, אך לא צירפה לתשובתה כל מסמך הנוגע להליכים אלה. אם מקסימה סבורה כי AIG העלימה מסמכים, הרי שעליה לפעול כנגד AIG בדרכים המקובלות במסגרת סדרי הדין, וככל שמקסימה מבקשת לאתר ולגלות מסמכים שלטענתה נמצאים בחזקתה וברשותה של מכתשים, הרי שאין בכך כדי להצדיק את צירופה של מכתשים כבעל דין נוסף לדיון.
סוף דבר, הוחלט לקבל את הערעור ולהורות על מחיקת הודעת צד ג' כנגד מכתשים. מקסימה תישא בהוצאות מכתשים בסך 5,000 ₪.
למען הסר ספק, אין בפסק דין זה כדי להביע עמדה כלשהי לגופה של תביעת השיבוב.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.