נועם קוריס משרד עורכי דין ומגשרים טל'-077-7060058

יום ראשון, 7 בינואר 2024

מהיום ניתן להסדיר את כספי הפיצויים בעת עזיבת מקום עבודה במערכת דיגיטלית

 מהיום ניתן להסדיר את כספי הפיצויים בעת עזיבת מקום עבודה במערכת דיגיטלית

החל מהיום יוכלו מעסיקים לדווח על סיום עבודה של מועסק באמצעות מערכת דיגיטלית וחדשנית להסדרת כספי הפיצויים בעת עזיבת מקום עבודה, שהגישה אליה תתאפשר דרך יישום מקוון.

המערכת הדיגיטלית שפותחה על ידי יחידת שע"מ וחטיבת שומה וביקורת ברשות המסים בשיתוף עם מערך הדיגיטל הלאומי ורשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, תהווה חלופה לתהליך המתבצע באמצעות טפסי נייר ובכך תפשט ותייעל את הדיווח על עזיבת מקום עבודה ותקל את הנטל הביורוקרטי על מעסיקים, על העובדים, ועל הגופים המוסדיים המנהלים את החיסכון הפנסיוני של הציבור. כמו כן, השימוש במערכת הדיגיטלית ימנע טעויות בדיווח ויאפשר לאזרחים לאחזר בקלות נתונים ממקומות עבודה שעזבו בעבר.

בעת פרישה מהעבודה, אם בשל יציאה לפנסיה או בשל התפטרות או פיטורים, יתכן שהעובד זכאי למענק פרישה, המורכב מפיצויי פיטורים וכל תשלום אחר או זכות הנובעים מהפרישה. עד היום, מעסיקים ועובדים נדרשו לדווח לרשות המסים באמצעות מילוי טפסי נייר אודות הסכומים והזכויות שהועמדו לרשות העובד ובחירותיו של העובד בנוגע לכספי המענק כדוגמת משיכת הכספים בפטור, או ייעודם לקצבת פנסיה. 

החל מהיום, כאמור, ניתן לבצע את התהליך באופן דיגיטלי. לאחר קליטת דיווח מהמעסיק יקבל העובד מסרון או דוא"ל מרשות המסים על כך שהתקבל דיווח מאת מעסיקו על סיום העבודה, ויתבקש להיכנס ליישום המקוון ולקבל את החלטותיו בקשר לכספי הפיצויים העומדים לרשותו. בסיום התהליך יוכל העובד להפיק את האישורים אותם הוא צריך להעביר למעסיקו ולקופות הגמל המנהלות את כספי הפיצויים דרך היישום המקוון. המעסיק יקבל במקביל את האישורים הרלוונטיים עבורו. בחלק מהמקרים תידרש השלמת טיפול מול משרדי רשות המסים, ובתוך מספר ימים יופקו האישורים.

המערכת הדיגיטלית פותחה תוך חשיבה על חוויית משתמש וכוללת הסברים ממצים ופשוטים להבנה בנוגע למשמעות ההחלטות שמתקבלות על ידי העובד בנוגע לכספי הפיצויים. ההסברים הוטמעו בתוך תהליכי הדיווח ויסייעו לעובדים בקבלת החלטות בנוגע לכספי הפיצויים שלהם. בשבוע שעבר, כהכנה לעליית המערכת לאוויר, פנתה רשות המסים במכתב לציבור המעסיקים ולשכות השירות, שבו ניתנו הנחיות כלליות בנוגע לשימוש במערכת ונמסרה הודעה על קיום הדרכות מקוונות.



יום רביעי, 29 במרץ 2023

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את עמדת המדינה וגזר 17 שנות מאסר ופיצוי בגובה 200,000 ש"ח על בן 76 שהורשע באונס קרובת משפחתו

 בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על דוד פנדו, תושב חולון כבן 76 עונש של 17 שנות מאסר בפועל ופיצוי של 200,000 ₪ למתלוננת קרובת משפחתו, בגין מעשי אינוס ומעשים מגונים שביצע בה. על פי כתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), הנאשם ביצע את המעשים במתלוננת עת הייתה קטינה בת 12, במספר רב של הזדמנויות ולאורך 16 שנים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב (הרכב בראשות כב' השופט בן יוסף, כב' השופט הימן וכב' השופטת זמיר) גזר על הנאשם 17 שנות מאסר ופיצוי של 200,000 ₪, בגין הרשעתו בעבירות של אינוס קטינה על ידי בן משפחה, מעשה מגונה בקטינה על ידי בן משפחה, אינוס שלא בהסכמה חופשית ומעשה מגונה שלא בהסכמה חופשית.

בהכרעת הדין, ציינו שופטי דעת הרוב הימן וזמיר, למול דעתו החולקת של בן יוסף, כי ״הנאשם ניצל את חולשתה האישיותית של המתלוננת ואת מצוקתה הכלכלית והמשיך להשליט עצמו עליה הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט המיני... ולמעשה "חישק" אותה לטובת מימוש מאווייו המיניים המעוותים״. ביחס לטענות ההגנה, אמרה השופטת זמיר כי "מדובר במי שהייתה נתונה שנים ארוכות תחת מרותו של המתעלל, בחסות מי שאולי חשדו או אפילו ידעו, בחרו להתעלם ואפשרו את המשך הפגיעה... בנסיבות הללו הניסיון לתור אחר תשובה לשאלה, שלמעשה עומדת במרכז תזת ההגנה והכרעת  הדין המזכה, הכיצד ייתכן שהמתלוננת אפשרה את המשך הפגיעה בה גם בבגרותה, נדונה מראש לכישלון, ואינה אלא הפניית אצבע מאשימה המטילה את האחריות למעשים על הצד הנפגע במקום על הצד הפוגע... לא ניתן לתור אחר היגיון ורציונליות במעשיה ובבחירותיה של המתלוננת, אשר כל מהלך חייה רצוף פגיעות קשות, לא הגיוניות ולא רציונליות".

 

לאחר קבלת גזר הדין מסרה עו"ד רוית צאלח מימון מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) כי "המקרה שבפנינו נמנה בין החמורים שהובאו לפתחו של בית משפט נכבד זה, הנאשם ניצל את אמונה, תמימותה וחולשתה של קטינה הנמצאת במחיצתו והכל כדי להשביע את יצריו ודחפיו האפלים, התעלם לחלוטין מרצונותיה וגרם לה נזק עמוק שהשפיע על התפתחותה כנערה, כאישה וכאם. בית המשפט נתן ביטוי לחומרה יתרה זו בפסיקתו, בהתאם לפסיקות עבר אשר קבעו כי עבירות מין במשפחה משבשות סדרי עולם, ומערערות את חווית המציאות של הילד, את האמון הבסיסי ואת התשתית להתפתחות בריאה, כמו גם את חווית האהבה כהזדמנות וכערך, ובעיקר מערערות את הבית כמקום מוגן מפני כל רעה, כפי שהוא אמור להיות."



שר האוצר פרסם צווים להפחתת המס על בנזין ב-10 אגורות נוספות לליטר

 שר האוצר פרסם צווים להפחתת המס על בנזין ב-10 אגורות נוספות לליטר

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', פרסם הערב להערות הציבור צווים המפחיתים את מס הבלו ומס הקניה המוטלים על בנזין. הצווים פתוחים להערות הציבור עד ליום חמישי, ה-30 במרץ, בשעה 12:00. הצווים קובעים כי במהלך חודש אפריל 2023 יחול על בנזין מס קניה ומס בלו בשיעור של 2,815.8 אגורות לאלף ליטר, כ-10 אגורות לליטר פחות משיעור המס שחל במהלך חודש מרץ 2023

מאז אפריל 2022, על רקע העלייה במחירי הדלק, חלות ברציפות הוראות שעה המפחיתות את מס הקניה ומס הבלו החלים על בנזין. כיום חלה הוראת שעה המפחיתה כ-13 אגורות לליטר מהמס על בנזין אשר עתידה לפקוע בסוף 2023, והוראת שעה נוספת המפחיתה כ-33 אגורות לליטר מהמס על בנזין אשר עתידה לפקוע בסוף מרץ 2023.

על מנת למתן את העלייה הצפויה במחיר הבנזין מוצע כעת כי במהלך חודש אפריל 2023 תחול הפחתה של כ-43 אגורות לליטר במס בנוסף להפחתה של 13 אגורות שתוסיף לעמוד בתוקף עד סוף השנה. כך שבסך הכל מחירו של ליטר בנזין לצרכן בחודש אפריל יהיה נמוך בכ-56 אגורות ממחירו ללא הפחתות.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "מיד עם כניסתי לתפקיד, הצבתי את המאבק ביוקר המחיה כאחד מהיעדים המרכזיים שלנו במשרד האוצר. הפחתת המס היא צעד אחד מתוך צעדים רבים נוספים שנקטתי ואנקוט במאבק ביוקר המחיה. המאבק הזה משותף לכולנו והדבר היחיד שעומד לנגד עיני הוא אזרחי ישראל ורווחתם".



יום חמישי, 20 בינואר 2022

הוגש ערר על שחרורו של הנאשם למעצר באיזוק אלקטרוני

 המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה לפני זמן קצר לבית המשפט העליון הודעת ערר על החלטת בית המשפט המחוזי להורות על שחרורו של הנאשם מוטי חסין למעצר באיזוק אלקטרוני.

ועוד כמה מאמרים:

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  בג"צ דחה עתירה לבחון שיווין נטל מזונות הקטינים

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

"למרבה הצער, אירועי אלימות עבריינים מסדר הגודל בהם מעורב המשיב, עלולים להתרחש באופן בלתי צפוי, אם על ידו ואם על ידי אלו המבקשים לפגוע בו. בתרחיש כזה עלול המשיב להיות מעורב שוב בביצוע או תכנון של מעשי אלימות אכזריים, אשר גם אזרחים תמימים עלולים להיפגע מהם", צוין בהודעת הערר.

כזכור, מוטי חסין מואשם יחד עם 5 נאשמים נוספים, בביצוע עבירות רצח, קשירת קשר לביצוע פשע (רצח), עבירות נשק ועוד, כל אחד לפי חלקו. על פי כתב האישום, הנאשם ויתר הנאשמים ביצעו את העבירות המיוחסות להם במסגרת סכסוך בין שתי חבורות עברייניות, וחלקו של הנאשם בביצוע העבירות הינו משמעותי. 

כעולה מכתב האישום, הנאשם איתר אדם שיבצע רצח, סיפק לו אמצעים לביצוע הרצח, ומימן ייצורו של רכב חבלה שנועד להביא למותו של אחר מחבורה עבריינית יריבה. כמו כן, החזיק הנאשם על גג גן ילדים ארסנל נשק, בתוכו בין היתר חומר נפץ ורימוני רסס.

במסגרת דיוני המעצר בעניינו של הנאשם, הוצג בפני בית המשפט המחוזי מידע מודיעיני, אותו הגדיר בית המשפט כמידע שיש בו ללמד על אופייה של המסוכנות הנובעת מהנאשם ועל מידתה הגבוהה. גם שירות המבחן התרשם, כי אין בכוחו של מעצר בפיקוח אלקטרוני כדי להפחית ממסוכנותו הגבוהה של חסין, זאת לצד עברו הפלילי העשיר, וכתבי אישום תלויים ועומדים בגין איומים לפגיעה בחיי סוהרים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט היימן) החליט כי בכל אלה יש כדי להביא להחמרת התנאים המגבילים שיוטלו על חסין, אך לא כדי להותירו במעצר ממש, וזאת בשל חלוף זמן רב ממועד תחילת משפטו.

הפרקליטות ביקשה לעכב ביצוע ההחלטה והגישה ערר, במסגרתו מבקשת הפרקליטות כאמור מבית המשפט העליון לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ולהורות על המשך מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

הפרקליטות סבורה, כי קיים קושי ממשי בעצם שחרורו של הנאשם ממעצר מאחורי סורג ובריח, וכי מעצר באיזוק לא נותן מענה לסכנתו של הנאשם לציבור.

"השמתו של המשיב במרכז פעילותו העבריינית, תוך החזרתו לסביבתו הטבעית אשר בה ביצע את המעשים המיוחסים לו, היא בלתי סבירה. זאת ועוד. מסוכנותו של המשיב, וכן מעורבותו העמוקה בפעילות עבריינית, כפי שעולה מעובדות כתב האישום והמיידעים המודיעיניים אודותיו, מקימים חשש ממשי שהמשיב יפר את תנאי המעצר שנקבעו לו, והסיכון הטמון בהוצאתו מאחורי סורג ובריח יתממש", צוין בהודעת הערר.

הודעת הערר לבית המשפט העליון הוגשה ע"י דגנית כהן ויליאמס מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. בבית המשפט המחוזי מנוהל התיק ע"י עורכי הדין יוסי קורצברג וארז ריכטנברג מפרקליטות מחוז ת"א.



יום רביעי, 24 בנובמבר 2021

פעילות מבצעית "מסלול בטוח", עוקלו 13 רכבים ברהט

 המשטרה ורשות המסים פעלו נגד חייבים וסרבני תשלום קנסות בטייבה, רהט וירושלים: 20 רכבים עוקלו

במסגרת פעילות מבצעית "מסלול בטוח" והמאבק הלאומי לטיפול בפשיעה בחברה הערבית, לחיזוק המשילות וההרתעה, פעלו אתמול משטרת ישראל ורשות המסים במספר מקומות ברחבי הארץ כנגד חייבים וסרבני תשלום קנסות.

בעיר טייבה פעלו אמש שוטרי תחנת טייבה ואנשי היחידה לאכיפת הגבייה (הוצל"פ) של רשות המסים בחובות מס הכנסה, מיסוי מקרקעין ומע"מ. הכוחות פשטו במהלך הלילה על בתיהם של חייבים ועיקלו רכבים בבעלותם. במהלך הפעילות עוקלו 13 רכבים.

בירושלים, פעלו אנשי היחידה לאכיפת הגבייה (הוצל"פ) בחובות מס הכנסה ומע"מ על בסיס מידע מודיעיני שאפשר להם לאתר שני חייבים מחוץ לביתם ולעקל את רכביהם. ברהט, פעלו אנשי היחידה לאכיפת הגבייה (הוצל"פ) בחובות מס הכנסה ומע"מ יחד עם שוטרי תחנת רהט ומג"ב ועיקלו 5 רכבים של חייבים.

יום רביעי, 6 בינואר 2021

האימא השאירה הדירה בצוואה רק לשתי בנותיה וערעורו של האח נדחה

האימא השאירה הדירה בצוואה רק לשתי בנותיה וערעורו של האח נדחה
בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור שהוגש בפניו.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

בקשת רשות ערעור נסובה על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 17.8.2018 (רמ"ש 66153-07-18, השופט ח' שרעבי). בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור על שלוש החלטות שניתנו בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה מיום 25.6.2018, מיום 11.7.2018 ומיום 26.7.2018 בשלושה תיקים שאוחדו (תמ"ש 58676-02-17, השופטת ר' באום).

רקע והליכים קודמים

מקורה של הבקשה בסכסוך ירושה בין אחים. אבי המשפחה המנוח בנה עוד בחייו בית על חלקה בכפר מזרעה (להלן: המבנה ו-הכפר), שבהמשך שופץ וחולק לחמש יחידות דיור. יחידת הדיור שבה גר המבקש, בנו של המנוח, מתפרסת על שתי קומות של המבנה, וכוללת גם סלון ומטבח שהיו בשימושם של ההורים המנוחים (להלן: החלל המשותף). האב נפטר עוד בשנת 2006, מבלי שהותיר אחריו צוואה, ואילו האם (להלן: המנוחה) נפטרה בשנת 2016, והותירה צוואה מאותה שנה שבה ציוותה את יחידת הדיור שבה התגוררה – ובכלל זאת את החלל המשותף – למשיבות, בנותיה (להלן: הדירה).

למען שלמות התמונה, יצוין כי בני משפחתם של הצדדים מחזיקים בכפר במבנים שהקימו לאורך השנים, אך הבעלות על הקרקעות שעליהן המבנים ממוקמים אינה רשומה במסודר. לפיכך, הם מנהלים כיום בבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה להסדרת הבעלות האמורה כך שכל אחד מבני המשפחה יהיה בעליו של המקרקעין בו תפס חזקה, בכפוף להוראות בדבר תשלומי איזון (ת"א 54183-03-15).

ביום 27.2.2017 הגישו המשיבות לבית המשפט לענייני משפחה תביעה למתן צו שימנע מהמבקש להיכנס לדירה, הכוללת כאמור את החלל המשותף. בהמשך לכך, הגישה המשיבה 3 לרשם לענייני ירושה בקשה לקיים את צוואת המנוחה. המבקש הגיש מצדו התנגדות לקיום הצוואה, כך שהתיק הועבר לבית המשפט לענייני משפחה והדיון בשלושת התיקים שפורטו לעיל אוחד לבקשתו.  

בהמשך לאמור, נתן בית המשפט לענייני משפחה שלוש החלטות אשר בהן עוסקת הבקשה דנן:

בהחלטתו הראשונה קבע בית המשפט לענייני משפחה כי תחילה יש להכריע בשאלת תקפותה של הצוואה ורק לאחר מכן בבקשה לצו מניעה. ביום 10.7.2018 המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו, שכוונה גם למתן הוראה לפיה תיראה התביעה למתן צו מניעה "כעתירה להצהרה לפיה המנוחה הייתה בעלת הזכויות בנכס נשוא (כך במקור – ד' ב' א') הצוואה". בכך כיוון המבקש לבסס טענתו שהמנוחה ציוותה להוריש דירה שאינה רשומה בבעלותה.

בהחלטתו השנייה דחה בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה לעיון חוזר, בקבעו כי סדר הדיון שנקבע יתרום להבהרת המצב. בית המשפט לענייני משפחה אף ציין כי אין בכוונתו להיעתר לבקשתו השנייה של המבקש. בהקשר זה, צוין כי המבקש שותף לתביעה שנסבה על הסדרת הזכויות בדירה על שם בני המשפחה, ומטעם זה הוצע לו לשקול "האם הוא מבקש להוסיף ולטעון במסגרת ההליך טענות סותרות אשר עלולות לפגום בטענות המועלות בפני בית המשפט המחוזי".     

בהחלטתו השלישית הורה בית המשפט לענייני משפחה למבקש להגיש תצהיר מתוקן עד ליום 6.9.2018, בציינו כי המבקש פעל בניגוד להחלטותיו הקודמות והגיש תצהיר הכולל התייחסויות לצו המניעה. במהלך פרק זמן זה, נתן בית המשפט לענייני משפחה למבקש הזדמנות נוספת להגיש בקשה למינוי מומחה לבחינת טענתו להעדר כשירותה של המנוחה כמצווה בהתאם להוראת סעיף 26 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בעניינן של שלוש ההחלטות, ובה טען בין השאר כי בית המשפט לענייני משפחה התעלם מהקשר בין שלושת התיקים המתנהלים בינו לבין המשיבות, וחסם אותו מפני העלאת טענות הרלוונטיות לשאלת תוקף הצוואה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, וקבע כי לא שוכנע שייגרם נזק למבקש או שייפגעו זכויותיו אם טענותיו יידונו במסגרת הערעור על פסק הדין שיינתן. בית המשפט המחוזי ציין כי יש היגיון בדיון בתוקף הצוואה לפני הדיון בהיקף העיזבון, בשל השלכת הדברים על ההצדקה להוצאת צו מניעה. כמו כן, נקבע כי בית המשפט לענייני משפחה לא חסם בפני המבקש האפשרות להעלות את טענותיו השונות, ואף ניתנה לו הזדמנות חוזרת להגיש בקשה למינוי מומחה לבחינת כשרות המנוחה.

בקשת רשות הערעור
הבקשה האחרונה מכוונת כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי. לשיטת המבקש, טרם נדונה בבית משפט זה השאלה אם ניתן לטעון כבר בהליך התנגדות לקיום צוואה כי המצווה ציווה רכוש לא לו, וכן טענות שעניינן אי-חוקיות, אי-מוסריות או העדר אפשרות לבצע את הצוואה. בנוסף, מדגיש המבקש כי הדירה אינה רשומה כעת על שמו או על שם המשיבות. על כן, כך נטען, דחיית הדיון בעניינה עלולה להעמידו במצב שבו כבר הועברו הזכויות בה לצדדים שלישיים.

לאחר שבית המשפט בחן את טענותיו של המבקש הגיע בית המשפט העליון לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובה. כידוע, ברגיל אין להיעתר לבקשות רשות ערעור על החלטות של הערכאה הדיונית הנוגעות לסדרי דין ולדרך ניהול ההליך. התערבות בהחלטות מעין אלו שמורה למקרים חריגים (רע"א 4764/07 נשיא נ' נשיא, פסקה 9 (20.1.2008); בע"ם 7683/11 פלונית נ' פלונית, פסקה 4 (17.7.2012)). המקרה שהוצג אינו נמנה על מקרים אלו. בית המשפט העליון לא השתכנע כי ייגרם למבקש עיוות דין, או כי תיפגע זכותו להעלות את טענותיו – במועדים ובהליכים שהתווה לכך בית המשפט לענייני משפחה (ראו והשוו: בע"ם 2596/17 ‏פלונית נ' פלונית, פסקה 10 (5.4.2017)). למותר לציין כי המבקש אף יוכל לערער על ההכרעות הסופיות בהליכים המתנהלים בעניינו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום רביעי, 16 בדצמבר 2020

השופט נחשף לראיות פסולות אך לא יפסל מלדון

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיאה נ' זלוצ'ובר) בתפ"ח 24704-02-19 מיום 7.7.2019 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס - כותב בביז פורטל
עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית
עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של רצח, ניסיון לרצח, חבלה בכוונה מחמירה ונשיאת והובלת נשק, זאת על רקע אירוע שהתרחש בחודש נובמבר 2018 ואשר במהלכו נורה למוות אדם ושניים נוספים נפצעו. בעקבות האירוע ערכה משטרת ישראל חקירה, אשר במסגרתה פנתה אל בית המשפט המחוזי בבאר שבע לשם קבלת צווי האזנת סתר. בהתאם להוראת סעיף 6(א) לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979, נדונות בקשות למתן צווים כאמור על ידי נשיא בית משפט המחוזי או סגנו. בענייננו, נדונו בקשות למתן צווי האזנת סתר בפני סגן הנשיאה זלוצ'ובר, וזאת בחודש נובמבר 2018.

עם פתיחת ההליך בעניינו של המערער בחודש פברואר 2019, נקבע ההליך להישמע בפני הרכב שופטים בראשותו של סגן הנשיאה זלוצ'ובר. בפתח הדיון שהתקיים ביום 25.2.2019, ביקש בא-כוח המערער את פסילתו של ראש ההרכב, וזאת לאור העובדה שפסק הוצאות אישיות נגד בא-כוח המערער בתיק אחר שהתנהל בפני הרכב בראשותו. הבקשה נדחתה על אתר, וערעור על החלטה זו לא הוגש. ביום 17.6.2019 הגיש המערער בקשה נוספת לפסילתו של ראש ההרכב, וזאת לאחר שמחומרי החקירה שהועברו לידיו באותה העת, לאחר הוצאת תעודת חיסיון בנוגע לחלק מהראיות בעניינו של המערער, עלה כי ראש ההרכב דן בבקשות המשטרה למתן צווי האזנת סתר כאמור לעיל. ביום 7.7.2019 קיים ראש ההרכב דיון בבקשה ולאחר הפסקה דחה את הבקשה. בהחלטה ציין בית המשפט קמא כי אין בעצם חשיפתו של בית המשפט לחומר ראיות ולמידע בלתי קבילים הקשורים לפרשה העומדת בפניו כדי להקים עילת פסלות, אלא יש לבחון האם השופט נחשף למסה קריטית של ראיות בלתי קבילות שבכוחן להקים חשש ממשי למשוא פנים. במקרה דנן, כך צוין, מדובר בבקשות שטופלו על ידי ראש ההרכב כשבעה חודשים לפני הגשת בקשת הפסלות. עוד צוין כי בקשות למתן צווי האזנת סתר מטופלות בבית המשפט המחוזי בבאר שבע על ידי נשיאת בית המשפט ושני סגניה לפי תורנות חודשית. במהלך חודש התורנות דן התורן בבקשות רבות ועל רקע זה ציין ראש ההרכב כי הוא "מתקשה לזכור דווקא את הצווים בהם מדובר", וכי רק לאחר קריאת החומר שצירף בא-כוח המערער נזכר שאכן נתן צווים להאזנת סתר בעניין החקירה, אך הוא אינו זוכר כמה צווים נתן ומה היו הראיות שעמדו בבסיס החלטותיו בעניין זה. עוד צוין כי כל הזכור לו הוא שמדובר "בחומר גולמי שהוצג בפניי באופן נקודתי לצורך מתן החלטה בבקשה למתן הצו ובוודאי לא ניתן לומר כי המדובר באותם מקרים נדירים ומיוחדים, במסגרתם הובא בפני חומר "כה מקיף ויסודי" או אותה "מסה קריטית" של ראיות שיש בה כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים. אין גם בסיס לחשש שיהיה בחומר שהובא בפניי (אותו איני זוכר) כדי להשפיע על מסקנותיי במהלך שמיעת התיק". עוד צוין בהחלטה כי שניים מבעלי הסמכות לדון בבקשות למתן צווי האזנת סתר משמשים ראשי הרכבי פשעים חמורים ולפיכך "הימנעות שופטים אלה מלדון בבקשות לצווי האזנות סתר או מלשמש כראשי הרכבים – אינה מעשית". ראש ההרכב הוסיף וציין כי בית המשפט העליון הכיר באילוץ זה כתומך במסקנה לפיה אין לפסול את המותב במקרים דומים והפנה לפסק דינו של הנשיא א' גרוניס בע"פ 6968/13 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.10.2013) (להלן: עניין פלוני). לבסוף, ציין ראש ההרכב כי "לא רק שדעתי בנוגע לתיק זה או לנאשם לא נעולה אלא אין לי כל דעה, כי לא התחלנו בשמיעת הראיות".
מכאן הערעור שלפני בית משפט זה, בו חוזר המערער על טענותיו. לשיטת המערער, במהלך הדיון בבקשות למתן צווי האזנת סתר נחשף ראש ההרכב באופן כמעט יומיומי ל"מסה קריטית" של חומר ראייתי ומודיעיני בעניינו של המערער, וזאת לפני חודשים ספורים בלבד. בנסיבות אלה, סבור המערער כי אין ספק בדבר קיומה של עילת פסלות. עוד נטען כי אין בעובדה שהסמכות לדון בבקשות למתן צווי האזנת סתר נתונה לשלושה שופטים כדי להצדיק את החלטתו, שכן קיימים שופטים רבים נוספים אשר יכולים לדון בעניינו של המערער מבלי שאלה נחשפו כלל לחומר הראיות ולחומר המודיעיני אשר נחשף אליו ראש ההרכב. אשר להסתמכותו של בית המשפט קמא על פסק הדין בעניין פלוני, נטען כי מדובר בפסק דין שלא פורסם, ומשכך אין בידי המערער לאבחן את המקרה דנן מהמקרה שנדון שם. לבסוף, צוין כי הדיון בעניינו של המערער טרם החל, ועל כן לא יגרם כל נזק מפסילתו של ראש ההרכב בשלב זה.
דין הערעור להידחות. המבחן לפסלות שופט הוא קיומן של נסיבות אשר יש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים, וכבר נקבע לא אחת כי עצם חשיפתו של המותב לראיות בלתי קבילות אין בה כדי להוביל בהכרח לפסלותו (ראו: ע"פ 4368/19 האעמר נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (24.7.2019)). עוד נפסק כי אין לפסול מותב אך בשל העובדה שדן בעניינו של הנאשם בהליך אחר, דוגמת הליך מעצר, אף אם ראוי להימנע משיבוץ מותב הדן בהליך כזה כמותב הדן בהליך העיקרי (השוו: ע"פ 6998/18 וקנין נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (7.11.2018)). השאלה אותה יש לבחון בכל מקרה ומקרה היא אם השופט נחשף ל"מסה קריטית" של ראיות בלתי קבילות המצדיקה את פסילתו מלשבת בדין (ע"פ 3063/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (23.5.2019)). בנסיבות המקרה דנן, אינו סבור בית המשפט כי עלה בידי המערער להראות שאכן מדובר בחשיפת ראש ההרכב ל"מסה קריטית" של ראיות בלתי קבילות אשר מצדיקות את פסילתו. כעולה מהחלטת בית המשפט קמא, מדובר בשלושה צווים להאזנת סתר הנוגעים לגורמים שונים המעורבים בפרשה, אשר נדונו במעמד צד אחד בין התאריכים 21.11.2018-18.11.2018, ואשר הסתיימו בהחלטות תמציתיות ביותר. בנסיבות אלה ובהינתן העובדה שמדובר היה בחומר חקירה גולמי, שראש ההרכב אינו זוכר כלל את תוכנו ואשר הוצג לו באופן נקודתי, לא נמצא כי התקיימו במקרה זה התנאים שקבעה הפסיקה המצדיקים פסילה. כמו כן, העובדה ששופטים מעטים בלבד בכל מחוז מוסמכים על פי חוק לדון בבקשות למתן צווי האזנת סתר ובדרך כלל אלו הם גם שופטים אשר בשל בכירותם וניסיונם משמשים כראשי הרכבים, אכן יוצרת אילוץ שעליו כבר עמדנו וטעם זה תומך אף הוא במסקנה כי אין לפסול את המותב מלדון בהליך במקרה דנן (ראו: עניין פלוני, בפסקה 6).

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.